הבירולוג גדי דבירי קופץ ראש לתוך החבית הכי תוססת בגזרת האלכוהול ועושה לכם קצת סדר בראש וגם בסגנונות הבירה השונים. והפעם: בירת פורטר…
פורטר, סגנון הבירה המוכר כיום, לגמרי אינו הסגנון המקורי בו התחילה הבירה את דרכה, אבל רגע לפני שנגיע לזה, בואו נתחיל עם קצת היסטוריה. התקופה היא תחילת המאה ה-16 ובבתי-הבירה של לונדון נהוג היה להגיש קוקטייל של בירות שהיו נמזגות מחביות שונות. הסיבה לכך היתה איכותה הירודה של הבירה, וחוסר האחידות בין אצוות הייצור השונות. הערבוב בין החביות אפשר לבעלי הפאבים לנסות ולשמור על אחידות הטעם של המשקה המוגש ללקוח, ועל הדרך להיפטר מבירה שהיתה קצת מקולקלת.
המכלים החדשים נחנכו לעתים על-ידי כך שערכו ארוחות ערב בתוך המכלים עצמם, מעט לפני שמולאו בבירה. בשנת 1790 ערכה מבשלת Meux ארוחת ערב שכזו שהיתה מיועדת ל-200 סועדים. שנה לאחר מכן בנתה המבשלה מכל תסיסה שהיה הגדול ביותר בעולם בנפח של 3.3 מיליון ליטר. אולם מרוץ זה הסתיים בדמעות. באוקטובר 1814 התפרק אחד ממכלי התסיסה של מבשלת Meux, נחשול עצום של בירה שטף את רחובות האזור והרס את הבניינים הסמוכים. בתאונה זו נהרגו 8 אנשים מטביעה, פציעה, שאיפת אדי הפורטר או שיכרות.
גם ברחבי העולם נהנו הצרכנים מהפורטר, בארצות-הברית נהנו התושבים מהפורטר שיובאה מאנגליה עד שהיחסים עם האחרונה התערערו וייצור מקומי החל. ג'ורג' וושינגטון נהנה מפורטר שיובא מאנגליה עד לשנת 1769 בה החליט לוותר על תוצרת אנגלית והחליף אותה בשנת בפורטר שיוצרה במבשלה בפילדלפיה. גם תומס ג'פרסון בישל ומכר פורטר ואפילו שלח מכתב בו הוא מתלונן על מחירם היקר של פקקי השעם בהם השתמש לסגירת בקבוקי הפורטר שייצר.
התרעות פיקוד העורף