חיליק גורפינקל מרחיב את גבולות הגזרה ומנסה לשדך בין וויסקי למתוקים, והפעם: בוליט ריי וקליק פופקורן…
אז אתה מתיישב לך מול המסך, דלי פופקורן ענק - וזו עוד המידה הקטנה - בין רגליך, כוס קולה בחור המיוחד שמחכה לה בצד הכורסא הרכה ומחכה שזה יתחיל. כלומר, עוד פרק בסאגה הבלתי נגמרת של מלחמת הכוכבים. כבר אין אפילו הופעות אורח של האריסון פורד וקארי פישר. סתם אוסף של שחקנים אלמונים ולא ממש כריזמטיים. ובכל זאת, הקסם הישן והטוב עדיין עובד ולשעתיים וחצי אתה חוזר להיות ילד קטן.
נזכרתי בכל זה כשעמדתי במרכול השכונתי מול חטיף מבית היוצר של קליק, אותם חטיפי שוקולד שילדים מחבבים מאד, או לפחות הילדים שלי, ודומני שגם מבוגרים אינם מתנזרים מהם ממש. לפני כמה חודשים שחררו אנשי קליק מהדורה מרירה בשלל טעמים מתוחכמים לטובת אותם מבוגרים. היא נעלמה כבר מזמן מהמדפים, ללמדכם שלא תמיד צריך להתחכם אתנו.
והנה עכשיו, מוציאה קליק לשוק משהו הפוך לגמרי. טראש מוחלט בדמות פופקורן מקורמל עטוף בשוקולד חלב. דווקא הקליינט הטבעי, כלומר בני הקטן, טען שזה מגעיל. הפופקורן לא מצליח, כמובן, להישאר פריך, ולכל העסק יש מרקם בעייתי.
הוא צודק מאד, אבל, וזה אבל גדול, הוא לא טעם עדיין, מפאת גילו הצעיר, את השילוב של היציאה המופרעת הזו עם כוסית של וויסקי שיפון מבית היוצר של בוליט, אותה מזקקה אמריקנית שפרצה לחיינו לא ממש מזמן.
מה אומר ומה אדבר. נער הייתי וגם זקנתי ושילוב כל-כך משובב נפש לא טעמתי מזמן. המתיקות המובנית בכל וויסקי אמריקני באשר הוא, משתלבת היטב עם השוקולד, וטעמי העשן והעץ עושים חסד עם הפופקורן עצמו.