בירה בצהריים: שוק לוינסקי

שמוליק וולברג ממשיך במשימתו החשובה - לשתות בירה בצהרי היום בשווקים. והפעם, ביקור בשוק שהכי אוהב שתיינים

שוב הגיע העת לצאת למשימה שהפכה חביבה עלי - בדיקת אופציות שתיית בירה ונשנושים בצהריים בשווקים. השלישי בתור הוא שוק לוינסקי. הפעם נפלתי כמו חתול לאמבט של שמנת. נראה לי שהסיבה היא כי בעוד שהשווקים האחרים נועדו להיות תכליתיים בתחילתם, קרי מתחם שמיועד לקניות מזון בלבד, ורק אחר כך נוצרו בהם אופציות שתייה ובילוי, שוק לוינסקי נוצר בתוך שכונת מגורים וכלל בתוכו שירותים נוספים שביניהם גם מקומות שתייה לטובת התושבים. הסיורים הקודמים:

היריעה קצרה מלהכיל את כל מקומות השתייה, אז הנה כמה מהם:

היהלום שבכתר

חלון לים התיכון

העתיקים והצעירים

בר עם בשורה

בוטיק נקניק

מפגש הסבתות

ועכשיו ה-סיפור, שיביא אותנו למקום האחרון בסיור -  טוני ואסתר (לוינסקי 39), שבגללו היה שווה הכול - למרות שהכול היה שווה. כך סיפר לי אמיר: "ישבתי כאן עם לקוחה שפגשתי במקרה (להלן, מעיין), הסלולרים שלנו על השולחן ואחד לפתע מצלצל ועל הצג כתוב: "סבתא טוני". לקחתי את המכשיר כדי לסבתי ופתאום הבנתי שזה לא המכשיר שלי ולא סבתא שלי מהעבר השני של הקו. מעיין חטפה אותו ממני ודיברה עם סבתה. בסיום השיחה אמרתי  לה שגם לי יש סבתא בשם טוני ולכן "חטפתי"  את הסלולר. "גם לי יש סבתא בשם טוני", היא עונה, "והייתה לי גם סבתא אסתר שמתה שמאוד אהבתי". באותו רגע הלב נפל כי אני גם לי הייתה סבתא בשם אסתר שמתה. וכך קרה ששני נכדים לשתי סבתות בשם טוני שחיות ושתי סבתות בשם אסתר שמתות כבר, פתחו ביחד מקום וקראו לו "טוני ואסתר". אז טוני ואסתר הוא מקום מקלט מדהים. פחות מקרין חמארה "שוקית" אופיינית  אבל בהחלט כזה שראוי לעשות בו הפסקת בירה בעיקר בגלל הרחבה יוצאת הדופן שנמצאת בלב הרחוב. היתרון במקום שהוא קצת מחוץ לרעש. יש כאן ברז גולדסטאר מעוצב כמו פעם (19 שקלים לשליש) ותפריט אוכל קצת  יותר "צפוני". אבל מעיין  מותק, הגולדסטאר טובה והסיפור מדהים.