סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: 'מסקל' בפלורנטין…
כשלא סגורים לאן יוצאים, אין ספק שפלורנטין הוא יעד מתאים. שכונת פלורנטין התל-אביבית של היום, שונה כל-כך מאותה השכונה שהכרתי בילדותי. פלורנטין המחוספסת של הבוקר שונה מפלורנטין של הלילה, עת היא הופכת למתחם בילוי תוסס, צבעוני ושוקק החיים, שלא תמיד היה כזה. בשנים האחרונות התפתח האזור מאוד והפך למוקד בילוי מגוון המשופע בפאבים, ברים ומסעדות.
בעבר אפשר היה למצוא בפלורנטין חמארות של פועלים, שחלקן שרדו עד היום, ושיטוט ברחובות יחשוף את מקומות התעסוקה של אותם יושבי חמארות. אבל אין ספק שהמקום עבר מהפך רציני והפך למוקד משיכה לקהל רב, מגוון וססגוני. ערב שלם העברתי על בירה בבהייה באנשים שעוברים ברחוב ולא נרשמה אפילו דקה אחת של שעמום. מעבר לחומר האנושי המרתק והאינטראקציות המעניינות, דבר נוסף ממנו קשה להתחמק הוא מצעד הולכי על ארבע עם קולקציית בגדים שלא תבייש תצוגות אופנה הכי נחשבות בעיר. אבל היי, תנו לי לגלות לכם סוד... אתם פטורים מנושאי שיחה מעייפים, אפשר רק ללגום ולבהות.
בכל אופן, מקום לשבת תמיד תמצאו ותמיד תוכלו לבחור מקום שיתאים למצב הרוח שלכם. נראה שריכוז מקומות בילוי באזור כל-כך קטן, הוביל לכך שכל מקום מבליט את עצמו עם קטע משלו. אחד מתמקד בקוקטיילים, השני בוויסקי, שלישי במגוון בירות ורביעי בתפריט אוכל. לכן, כשקיבלתי המלצה על הפאב 'מסקל', מיד קפצתי לאזור. מה יכול להיות רע, מקסימום נבהה בעוברים והשבים. ה'מסקל' הוא טקילה-בר בעיקרו, וככזה הוא מציע מטבח מקסיקני עשיר ואווירה צבעונית.
התמקמתי על הבר ואת פני קיבל צוות צעיר, חייכני ומאיר פנים. אחד הפריטים בתפריט המשקאות שמיד צד את עיני ומיד גם הזמנתי, היה קוקטייל-בירה בשם 'מיצ'לדה', שזה מעין 'בלאדי מרי', רק על בירה, וכולל גם טבסקו, מיץ עגבניות, ליים ומלח. בואו נאמר שלקח לי זמן לעכל את האינפורמציה בפה. כשניסיתי לברר את פשר הטעם ענה לי הברמן: "שטויות, זה משקה של בוקר". ניסיתי לקחת עוד שלוק, אבל הגזים שבמשקה הרגישו לי קצת מוזרים בחלל הפה. בקיצור, בחייאת, רוצים בירה - שתו בירה, רוצים בלאדי מרי - שתו בלאדי מרי. אז מה היה לנו שם?
התרעות פיקוד העורף