סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: BLACK ברחובות…
ביום ראשון האחרון אני וחברי השדון האירי, שעליו סופר כאן לא אחת בעבר, סבלנו מנדנודי שינה קשים, מה שגרם לנו לרבוץ כמו שתי גורילות מול מסך ענקי ולשחק ב-GTA V ולעשות חארקות. "אני רעב מת", נהם השדון. אצלי הרעב תמיד מגיע ביחד עם צמא וכשהשדון רעב אני יודע שעומד להיות טעים. "יאללה, זורם, אמרתי, "מה בא לך". "BLACK", ענה השדון.
כשהגיע הסביר שהוא מציין בכתב בקלסר בכל פעם שהוא מחליף חבית, ושיש לו סדר הוראות איך צריך לדאוג לבר, לברזים ולחביות. הלב התפוצץ מאושר. פתאום נזכרתי שהגענו לכאן בשביל ההמבורגרים, אבל רק כדי להרגיע רעב אלכוהולי. המלצר שבא לקבל מאתנו את ההזמנה הסביר שכל החביות מסודרות במקרר עם בקר טמפרטורה מתחת לעמדת המזיגה.
בחרנו בכמה קציצות מתוך תפריט הלילה. "מה תשתו עם זה ?", שאל המלצר. "אני אתחיל עם סטלה", מיהרתי לענות, וכאן רבותיי, כאן יש כבוד לבירה. הבירה נמזגת לפי כל הכללים בזווית 45 מעלות ויישור הכוס לבניית ראש קצף.
גם הכוסות כאן נקיות. ברור קטן מגלה שבמקום יש מדיח מיוחד רק לכוסות הבירה ממנו הן מגיעות מסודרות בארגזים למתקן יבוש ומשם לעמדת המזיגה. כל סגנון של בירה נמזג בכוס הממותגת שלה. בכל הבירות חצי = 500 מ"ל. הקציצות הגיעו, הרטבים נשפכו והמון בירות נמזגו.
התרעות פיקוד העורף