סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פאב החבית במצפה-רמון…

מודה ומתוודה, את מספר הפעמים שהייתי במצפה-רמון ולא רק "עברתי דרך", אפשר לספור על כף יד אחת, וגם אז יישארו די הרבה אצבעות מיותרות. הפעם הראשונה היתה לפני אי אלו עשורים. האמת, זה לא היה ממש מצפה-רמון, כי מבחינתנו זה היה יעד מבוצר כלשהו שהיינו אמורים לכבוש באחד התרגילים בבה"ד 1. הפעם הנוספת היתה באחד הטיולים במכתש רמון, כשתפס אותנו לילה גשום והבנות רצו "לישון" בחדר ולא באוהל. בשאר הפעמים זה היה פשוט לעבור דרך העיר על כביש 40...

לפי מכתבי התודה הממוסגרים שתלויים על הקירות - אני מניח שבערבים האווירה קצת יותר עליזה... (צילומים: גדי דבירי)

לפי מכתבי התודה הממוסגרים שתלויים על הקירות - אני מניח שבערבים האווירה קצת יותר עליזה... (צלם: גדי דבירי) הפעם אמרתי לעצמי: לא רק שנעצור, אלא נעצור לכוס בירה. חיפוש מהיר, בעזרתו האדיבה של האדמו"ר מגוגל, העלה שיש מקום אחד בעיר לשתות בו בירה - "החבית". חיפוש מעמיק יותר העלה אולי מקום נוסף המשמש במשך היום מסעדת סושי, אבל מאזן אימה זה נשאר בעינו גם אחרי שעה שלמה של שיטוט במרחבי הרשת. עשינו אן-דן-דינו והפור נפל על "החבית" (האמת, שהשם היה קצת יותר מבטיח...). הזנה של שם המקום ב-Waze ואנחנו כבר בדרך לשם. פאב החבית מצפה רמון - רוחב

פאב החבית ממוקם במרכז מסחרי שכונתי קטן שמיד גרם לי לזמזם בצהרי היום את הפזמון בשירם של מאיר אריאל ודיויד ברוזה: "כל העניין הוא לשתות משהו קר בלב מדבר". המקום קיים כבר מעל 20 שנה ולאחרונה עבר ממרכז המבקרים למיקומו החדש. ההוא מעוצב יותר כמסעדה ופחות כפאב, עם אפשרות לשבת בחוץ - אופציה שמבחינתנו בצהרי היום היה מופרכת לגמרי, אך אני מניח שבערב זו אלטרנטיבה מאוד מפתה. בפאב החבית אין תפריט בירה כתוב, ובברזים אפשר למצוא טובורג, קרלסברג, וויינשטפן, גולדסטאר ופאולנר. אני לא יודע אם כל הברזים היו מחוברים, אבל אם נשפוט על-פי המדליונים על ברזי המזיגה - הרי מתקיים כאן דו-קיום נדיר של שתי חברות הבירה הגדולות במקום אחד. בגזרת הבקבוקים היצע הבירה הוא גדול למדי וכולל גם מספר בירות בוטיק ישראליות. "תפריט" הבירות הוא בעצם תצוגה של כל הבקבוקים לאורך הבר. אז מה היה לנו כאן?

מזיגה:

עמדת המזיגה קצת מוסתרת מהשולחנות ולכן לא הצלחתי ממש לראות את המזיגה בעיצומה, אך ממה שהבחנתי מדובר במזיגה ללא התעמקות בניואנסים הקטנים. בגדול, העמדה נקייה ועושה רושם שהיא אף מתוחזקת כראוי. ציון: 17 נקודות

הגשה:

הטובורג הוגשה בכוס ממותגת, אבל הליפמן מהבקבוק שהזמנו הוגשה בכוס ממותגת של מותג אחר, אך לזכותם יאמר שכן היתה מחשבה להגשה בצורה המתאימה של הכוס. הכוסות הונחו על גבי תחתית, אם כי לא עם המיתוג המתאים. ניקיון הכוסות טעון שיפור קל. ציון: 16 נקודות

איכות:

הבירה הוגשה בטמפרטורה המתאימה, ראש הקצף לא היה יציב מספיק ועושה רושם שהטובורג כבר עברה מעט את השיא. ציון: 15 נקודות

טעימות:

ליד הבירה קיבלנו צלוחית זיתים נהדרים. התפריט של החבית מגוון מאוד וגם צמחונים יוכלו למצוא כאן את עצמם שבעים. ציון: 20 נקודות

חוויה:

תפריט הבירה מגוון מאוד, אולם רובו בנוי על בקבוקים - החלטה נבונה בהתחשב בכך שאנחנו במצפה-רמון ואני מניח שזרם המבקרים בפאב קצת איטי יותר מהפאבים והברים בתל-אביב. האווירה בשעות הצהרים היתה מאוד רגועה, ולפי מכתבי התודה הממוסגרים שתלויים על הקירות - אני מניח שבערבים האווירה קצת יותר עליזה. אגב, רמת המחירים בפאב החבית די זהה לזו שבאזור המרכז. ציון: 20 נקודות

ציון סופי: פאב החבית הוא בהחלט מקום טוב לשתות בו משהו קר בלב מדבר. סה"כ: 88 נקודות

מומלץ סנהדרינק!

החבית. נחל ציה 10 (מרכז חכמוב), מצפה-רמון

הערכת מזיגה: החבית

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פאב החבית במצפה-רמון…

סיירת סנהדרינק חורשת את הארץ בחיפוש אחר מזיגת הבירה המושלמת. והפעם: פאב החבית במצפה-רמון…