עם מאות אלפי צפיות, ממשיך קמפיין תו-האיכות של "סנהדרינק" לעורר פולמוס בין מתלהבים ומתעבים. חברת המועצה מיכל לויט קוראת לחבריה להוציא את הראש מהישבן של עצמם. ניר קיפניס מצדו, מגן על זכותו להמשיך לספר בדיחות על כמה שחם לבוזנח...

מי שרוצה להיות שותף שלנו בקמפיין למען בירה איכותית יותר, מוזמן להציע רעיונות. רק אל תגידו לנו מה לא לעשות...

מי שרוצה להשתתף בקמפיין שלנו למען בירה איכותית יותר, שיציע רעיונות. רק אל תגידו לנו מה לא לעשות... מיכל-לויט 2

שירים את ידו מי שחשב תחילה שמדובר כאן באתר שמטרתו לקדם תרבות אלכוהול בישראל. מישהו? הלו? אבוי, חברים. אני חוששת שנשארו כאן רק הטמבלים שמצאו את ה"פרסומות" האחרונות מעליבות מספיק כדי להיכנס ולראות על מה ולמה, ומהצד השני - אותו מעגל קטן של קוראים נאמנים שנהנים לקרוא המלצות מצמיאות ויבשושיות שכבר נראו בכל מדור יין ואלכוהול ב-15 השנים האחרונות, כאילו מסביבנו העולם לא משתנה, הכלכלה באירופה לא קורסת, ההתחממות הגלובלית היא איום בדיוני, ודיוויד בואי עדיין מזמר שירי חלל. אני בטוחה, חברים יקרים, שניסיתם להיות חכמים, צעירים, בועטים, שובבים כאלה. נחשו מה? שוב זה לא עובד. אני יודעת גם שאתם מתים לשים אותי ברובריקה האהובה עליכם - הפמיניסטית הממורמרת, צדקנית חסרת חוש הומור, רק כדי לגרוף עוד רייטינג. ניסיתם בעבר לגרום לי להגיב על המאמר המגוחך של זיו לנצ'נר בנוגע לקמפיין של גולדסטאר, וסירבתי כי לא התחשק לי לתת לו עוד במה, אבל הפעם בא לי להיכנס בכם, ולא בגלל שעצבנתם אותי, אלא פשוט בגלל שאני רוצה לעזור לכם. חברים וחברות, צר לי להיות נושאת הבשורה, אבל המצב של התרבות בארץ לא טוב. ספרי האזרחות משנים את ההיסטוריה, אמנים מבטלים את הופעותיהם, ייצור יין בשטחים שאינם כבושים הפך למשימה כמעט בלתי אפשרית, הרשת מלאה במתכונים כשרים בלבד, התל-אביבים מואשמים בחוסר יהדותם, ישראל חתמה על הסכם סודי והזוי עם מונסנטו, החקלאות קורסת, שווקי איכרים דמיקולו נפתחים מהר יותר מהמסעדות של שגב משה, עמיר בניון הפך להיות שאהיד יהודי גזען, ובתוך כל אלו, למרבה ההפתעה, הגרף של מכירות היין והמשקאות האלכוהוליים מסרב לעלות, הפלא ופלא! אז מה עושים? דוגמה נפלאה ל"מה עושים" היא משרד הפרסום "Allenby", שהצליחו להביא את המותג "מכבי" לכל היפסטר תל-אביבי תרבותי ולראש טבלת המותגים של The marker עם אחוזי הצמיחה הגבוהים במשק לשנת 2012, בעזרת קמפיינים גאוניים כמו "מכבי הום טור" ו"סבב גלריות עם בירה מכבי". הם גם הצליחו למתג את הייניקן כמוצר שמתקשר עם גורמה בעזרת הקמפיין הנהדר שעשו עם גילגול וזונדר במעדניית GOODIES בטשרניחובסקי. אבל כאן זה לא מקומי לדבר על נישות מסחריות שכאלו, הרי אנחנו מגזין רציני שמטרתו לקדם תרבות, לא? ב"דבר המועצה" של אתר סנהדרינק כתוב: "אלכוהול הוא תרבות, בלי אלכוהול לא היתה אנושות ומי ששותה במידה יהיה לא רק בריא יותר, אלא גם שמח בהרבה ממי שנמנע". האם זה הוא המשכו הטבעי של תחילת המשפט? האם תרבות נועדה להפוך אדם לשמח הרבה יותר ממי שנמנע ממנה? האם זה ניסוח שנכתב על-ידי החפצים ביקרה של תרבות השתייה בישראל? האם זה ניסוח שנכתב על-ידי אדם מעל גיל 8? האם קיומו של שיח רציני בנוגע לאלכוהול, כזה שמכוון גבוה, מנסה לתקן, מנסה לשנות, להרצין דברים, כזה שהוא לא "קליל ושמח", חוטא למטרתו של האתר? האם אנחנו פה רק כדי להשמין מנחת ולצחוק על כמה שבוזנח שמן וחם לו? באמת? כי לדעתי יש לבוזנח כמה דברים יותר מעניינים על הפרק, והוא יוכל להגיד אותם כשהאתר הזה יידע לכוון גבוה יותר מאשר לקהל יעד שחושב שמצחיק ללעוג לילדים שמרגיזים את אמא שלהם כי פג תוקפם של הקונדומים מטירה, או לאמא מבוגרת שהפיליפינית שלה התקלקלה. אני חושבת שיש למועצה הזו הרבה יותר מה להגיד ולהעמיק מאשר שהמועצה הזאת חושבת ומאמינה, ובמקום להיתקע על "בדיחות אבא" מטופשות על מי שותה הכי הרבה ולמי יש כרס יותר גדולה, אפשר להתחיל לדבר על קידום של תרבות השתייה בישראל. אבל באמת. אני קוראת לחבריי לניסוח מחדש של דבר המועצה. אני קוראת לניסוח בוגר, אינטליגנטי, כנה, בראש פתוח, כזה שחושב מחוץ לקופסה. אני קוראת לחבריי למועצה לצרף נשים נוספות, 3 מתוך 15 זה מקסים, אבל לא מספיק. אני קוראת לחבריי למועצה להעלות נושאים שנויים במחלוקת. איך ייתכן שהפוסט היחיד

של חברי ניר קיפניס נבנה כולו על הטענה: אני מכיר את הנפשות הפועלות והן… לא קיצוניות משני הצדדים? מה קרה? נהיינו היאיר לפידים של עולם היין? את מי זה מעניין? סנהדרינק זו באמת חבורה שעומדת בחוד החנית של עולם היין והאלכוהול בישראל, בואו ניתן ביקורת אמיתית, בונה ותרבותית לנוף היין והמשקאות הישראלי, ורבאק, בואו נעבוד על הנראות שלנו במדיה החברתית, אנחנו כבר לא ב-2006. עזבו אתכם מהפרסומת המטופשת, בואו נשים אותה מאחורינו, כולנו טועים לפעמים, כולנו עשינו דברים מפגרים כשהיינו שיכורים, הכל בסדר, בואו נתקדם, יש לנו המון עבודה. מיכל לויט קיפניס 2

היי מיכלי היקרה, ראשית, אני מקווה עדיין שמותר לי לקרוא לך "מיכלי" בחיבה אמיתית מבלי להיות מואשם בשוביניזם פטרנליסטי מהסוג הגרוע ביותר, זה שמחפיץ נשים רק כי הוא יכול. אופס, הסגרתי את התמה של התשובה שלי: השתלטות השיח החדש והתקין פוליטית על מי שמבקש להיות נכון, שלא לומר "נאור". את הנאור הכנסתי בכוונה למירכאות, כי לפעמים נדמה לי שהאנשים שמתיימרים לומר לכולם מה נכון ונאור, הם הכי שמרנים ומקובעים בעצמם, כאלה שלא יכולים לראות מעבר לקצה דף המאמרים של "הארץ", מי שאיבדו כבר את היכולת לשפוט מציאות כהווייתה, אלא רק דרך הפריזמה הצרה של מה ש"נכון" או "לא נכון", כשהם שוכחים שבראשית כל ניצוץ של מחשבה מקורית עומדת, קודם כל, הסקרנות. חמורי סבר כפוליטרוקים מטעם מפלגת הפוליטיקלי-קורקט, רציניים עד לשד עצמותיהם היבשות מרוב נרגנות על ההתבהמות שמסביבם, תופעה שרק הם, בנאורותם המתוחכמת, חפים ממנה. הנה ספוילר: הסרטון הבא שלנו במסגרת הקמפיין לעידוד תו-האיכות לבירה מתרחש במעלית. אין בו רמז לעובדים זרים, קשישות סיעודיות או אימהות מרובות ילדים. יחד עם זאת, אני בטוח שיהיה מי שימחה גם הפעם ויטען שאנחנו בזים לזיכרון השואה, שהרי ידוע שכל בדיחה על מעליות היא רמז לרשימת שינדלר – או לפחות לרשימת נחושתן-שינדלר. הפכתי בפרסומת הראשונה לקמפיין הזה, על אותה אישה צעירה שבעודה מוקפת בילידה המרובים והמשתוללים, מהרהרת בצער על טיב אמצעי-המניעה שרכשה עבור אבא שלהם בטירה. כנראה אני אידיוט מושלם, אבל אני נשבע לך שאני לא מצליח להבין מה לא בסדר בה. כן, אני מכבד את זכותו של אדם לא לצחוק ממנה, כולל אותו שף איטלקי כושל שטען שהיא רדודה ושטוחה – ממש כמו הפיצות שנהג להלעיט בהן את לקוחותיו – עד שאולץ לסגור (למרבה הצער לא עזרו כל אותן פעמים שבהן היח"צנית שלו התחננה שאכתוב עליו משהו כדי להציל את פרנסתו – ואני בעוונותיי כתבתי) שכן הומור הוא עניין סובייקטיבי, אבל – מכאן ועד להפוך אותנו מושא לחרמות? על מה ולמה? על השימוש בשם היישוב הערבי "טירה" כמקום שאינו ידוע בטיב המוצרים שהוא מוכר? אני חייב לומר לך שיש לי תחושה שהייתי וגם קניתי בטירה יותר מאשר רוב "המזדעזעים" שאינם יודעים להבדיל בין טירה לטירת-כרמל: בראשון גרים ערבים, בשני, מבחינתם, גרים ערבים בני-דת משה, מצביעי ליכוד ותומכי מירי רגב, כלומר לא ישראלים נאורים ולבנים כמותם שהעבירו ימים שלמים בשמש על מדשאות "גילמן" כשהם עוטים הבעה של חשיבות-עצמית. אולי על עצם הצגת ילדים כמטרד? אז הנה האמת על ילדים – כמי שיש לו שלושה משלו: הם אהבת-חיי ובמידה רבה גם הטעם להם, אני אמות בשבילם ו – הלוואי שלא אצטרך – גם אהרוג בשבילם, ועדיין לפחות פעם ביום יש לי חשק עז לארוז אותם ולשלוח אותם לברר האם יש חיים על המאדים. למה? כי מעצם היותם הם מונעים ממני לעשות (למשל) מעשים כמו זה הנפלא שעשית – להשליך את כל החיים כפי שהם מעלי – ולנסוע ללמוד קולינריה בצפון-איטליה. אם זאת אינה אהבת-אב, איני יודע אהבה מהי. אז אותך זה לא הצחיק – זכותך המלאה, אבל מכאן ועד להתגולל עלינו כאילו במו-ידינו החזרנו את העולם מאה שנים לאחור (או ל-2006 כפי שכתבת, מה שיבוא קודם)? נראה לי שהרחקת לכת. ממש כמוך, תתפלאי, אני אוהב מאוד את מה ש"אלנבי" עשו עם בירה "מכבי": לקחו מותג מיושן ועממי, שלא לומר "ערסי" והפכו אותו לבון-טון של ההיפסטרים בעזרת החיבור לאמנות אלטרנטיבית. סבבה לגמרי, בחיי. רק שאמנות אלטרנטיבית מעצם הגדרתה, טובה לקבוצה מצומצמת של אנשים שבטוחים שכל היתר לא מבינים אותם. העניין הוא שהם מבינים, רק לא מתפעלים מהאלטרנטיבה – וגם זה סבבה לגמרי, כי המכנה המשותף הרחב הוא לא תמיד הנמוך ביותר, הוא פשוט רחב – כמוני וכמו בוזנח – ואם רוצים לצחוק על זה (כדוגמא לאותו סוג הומור שלא התפעלת ממנו) זה בסדר גמור, לפעמים אפילו מצחיק באמת. מדברייך עולה שאת שואפת לאליטיזם. וואלה – תבורכי. אבל מבחינתי, איך לומר זאת בקרנפית-מדוברת? האליטיזם על הזין שלי! לא רוצה לשכנע אחוזון ורבע שממילא שותה כמו שצריך שהוא צודק, מתוחכם ונאור. לא רוצה שישתו בירה (רק) בהופעות של הרכב ג'אז אלטרנטיבי. להפך: רוצה שיישתו אותה כששרית חדד ואייל גולן מפוצצים את קיסריה ומזמרים מילים שכתב להם יוסי גיספן. צר לי אם אי-פעם הבנת ממני או מאתנו אחרת, אבל הבעיה שלי שגם תרבות-אלכוהול, ממש כמו שוויון אזרחי, אתני, דתי – יו ניים איט, הפכה כאן למצרך שמיועד לאלפיון העליון של האינטלקטואלים בעיני עצמם. זה לא ממש הנושא, אבל מאחר שהזכרת את פרשנותי הפושרת-לדעתך ל"קונפליקט מדריכי היין", אני חייב לומר לך שלא כתבתי אותה כדי להיות מאוזן, בטח שלא כדי לצאת בסדר עם מישהו. ההסתופפות של יצרני יין בחיקו החמים של חבר-הכנסת בצלאל סמוטריץ' החליאה אותי, אבל זה לא אומר שאני בעד להחרים את פרי עמלם של יצרני יין שגרים ועובדים בהתנחלויות. גם חלקים מתל-אביב היו פעם התנחלות (זוכרת את המדשאה מ"גילמן" שנזכרה כאן קודם? את מוזמנת לברר מי גר שם קודם, כאן "איפה שאתה רואה את הדשא"). זה ממורכז מדי בעינייך? סבבה, זכותך, אבל אני באמת לא מבין מתי הפכו דעות פשרניות למוקצות מחמת-מיאוס. מתי הפך איש תקשורת מוכשר כמו יאיר לפיד – שהיה יכול להמשיך ולהתפרנס יפה – יותר מכולנו ביחד, אבל בחר לנסות לעשות כאן טוב יותר, לסוג של מטרה לניגוח רק בגלל שהוא מסרב להיות נער-גבעות מחד, או שובר-שתיקה מאידך. זה לא אומר שהוא צודק כמובן, אבל עצם הניסיון שלו ראוי בעיני להערכה, בעיקר כי להבדיל מרוב מבקריו-משמאל שלא עשו מעולם משהו למען מישהו (אלא אם כן לגימת בירה בהפי-האואר של "המנזר" האהוב עלי מאוד, נחשבת) אבל מצקצקים בשפתיים, כי הבחור, אוי ואבוי, חושב שגם באריאל למשל, ולא רק בבילעין, חיים בני-אדם. עזבי פוליטיקה, נסחפתי אליה כי הביקורת שלך על ההומור שלנו גרפה פנימה גם את "יש עתיד" ומאחר שלדעתי אין עתיד, בואי לא נשחית על כך מילים. בואי ונחזור לדרינק ולסנהדרינק: לא שאני מבין את הקשר שאת עושה בין מגדר להומור (אפרופו הסרטונים שלנו), אבל מנית שלוש כותבות (שאת אחת מהן) מתוך חמישה-עשר כותבים. לדעתי זה כבר יותר משהו כמו חמש משניים-עשר, אבל וואלה – נשבע לך שאנחנו מחפשים בנרות נשים-כותבות-שנונות שירצו לכתוב עבורנו על בירה, יין ואלכוהול. כן, אני יודע שלא הייתי אמור ליפול לפח הזה: בשפת התקינות הפוליטית הייתי אמור לומר שאני מחפש כותבים טובים, בלי קשר למינם, רק שזה לא נכון. את יודעת למה? כי חלק מהבעיה של תרבות השתייה בישראל היא שאין בה מספיק נשים. טור בירה, יין או הארד-ליקר שכתוב בידי אישה, יהיה עוצמתי פי כמה מכזה שנכתב בידי גבר – שלא לדבר על הרלוונטיות שלו לקהל חדש ולא מעוניין מספיק. כי אם אני חושב שאחת הבעיות של ענף היין בישראל, למשל, היא שמי שלא ידע לדקלם את הממבו-ג'מבו של רוגוב המנוח (והטוב מאוד לכשעצמו, תהיה נשמתו צרורה בצרור השתיינים), נמנע מלהתקרב ליין, אני בטוח שהבעיה שמרבית הכותבים על יין בישראל הם גברים, היא חמורה שבעתיים. ושוב אני חייב להיות כאן סטריאוטיפי כדי להיות אפקטיבי: הפרסומות של רוב מוצרי-הצריכה מיועדות לנשים, עד שזה מגיע ליין, בירה ואלכוהול. שם רק גברים, כמובן, עד כדי כך שהפרסומת היחידה מהתחום שהיתה מיועדת לנשים ושאני יכול להיזכר בה כרגע היא "תשמרי על הכוס שלך". אז אם מותר לי לנצל את ההתנגחות בינינו גם כמודעת דרושים לעת-מצוא: אני קורא בזאת לכל מי שיודעת לכתוב לפחות כמו שהיא יודעת לשתות, ליצור אתנו קשר – תוך כדי אזהרה: חלק גדול מהבדיחות שלנו, איך עלית עלינו לעזאזל, הן על כמה שחם לבוזנח אפילו ביום הקר ביותר בשנה. אגב הומור, אני לא אומר את זה כדי להתגונן חלילה, אבל התסריטים לא נכתבו על ידינו. הסתייענו באנשי מקצוע לשם כך. רוצה לומר, חלק מהסרטונים מוצלחים יותר, חלקם פחות, אבל כולם לטעמי מצליחים לעמוד יפה בדרישת הבריף שבמסגרתו ניסינו להנגיש לציבור כמה שיותר גדול, נושא מורכב מאוד כמו תו-איכות לבירה מהחבית (שמורכב מאחסנה, ניקוי, מזיגה, כוסות ועוד), וכן, אני מכבד את זכותו של כל מי שסבתו האהובה שגידלה אותו כמו אמא, מתה מחוסר תשומת-לב של העובדת הסיעודית שלה לסלוד מהפואנטה – אי אפשר לרצות את כולם. טוב מיכלי (בהנחה שמותר לי), "קצת" הארכתי בתשובה, אבל אני מקווה שהמסר שלי היה ברור: אני מת לקדם את תרבות השתייה בישראל, אני יודע שבין חברי המועצה – נשים וגברים כאחד – יש המון ידע, מההיסטוריה ועד לפרקטיקה, של התחום, אני בטוח שכדי להיות אפקטיביים אנחנו צריכים להיות נגישים לכל אחד, גם אם הוא לא מחזיק את מצע "מרצ" מנוילן בכיס כאילו היה תהילים (מותר לומר "תהילים" או שגם זה פרימיטיבי מדי?). ואם עד כאן ניסיתי לייצג פחות או יותר דעה שמקובלת גם על שותפיי (אם כי חובה עלי להגיד שלא התייעצתי איתם לגבי הטקסט הזה), מכאן אני עובר לייצג את עצמי בלבד בפסקה אחת: אני גבר שנמאס לו להתנצל על שום היותו. נמאס לי להתנצל על שם המשפחה האשכנזי שלי, נמאס לי להתנצל בשם הפרענק המדוכא שגם הוא חלק ממני, נמאס לי להתנצל על זה שאני סטרייט שמתחבק עם גברים אחרים בעיקר בגולים (ולאור הביצועים של קבוצתי האהובה העונה, גם זה לצערי כמעט שלא קורה), או על זה שאני מעדיף לישון, ליתר ביטחון, עם אקדח מתחת לכרית בעודי חולם על שלום. נמאס לי להתנצל על ההומור שלי (אני בטח למשל שרשימה סאטירית על כך ש "אימג'ן" של ג'ון לנון נאסר להשמעה על-ידי בנט, זה הרבה יותר מצחיק), על זה שאני אוהב כדורגל, על זה שאני נהנה יותר כשאני יוצא לפאב שמפוצץ בכוסיות (למרות שרובן, מסיבות מובנות לגמרי, לא רואות אותי ממטר), נמאס לי להתנצל על עצם השימוש בביטוי הזה, נמאס לי להתנצל על זה שאני רואה באדם, קודם כל בן אדם, אפילו אם הוא מתנחל ושכאשר הוא יינן, אני שופט אותו קודם כל לפי איכות היין שלו. וכן, נמאס לי גם להתנצל על הפרסומות לבירה איכותית מהחבית שאני שותף להן. לשמחתי מספר הצפיות בקמפיין שובר שיאים מדי יום, ועוד יותר לשמחתי, רוב התגובות אליו הן חיוביות. מי שרוצה להיות שותף שלנו בקמפיין למען בירה איכותית יותר, מוזמן להציע רעיונות נוספים או אחרים מלבד להגיד לנו מה לא לעשות. מי שלא רוצה, לא חייב. זה בסדר לגמרי, אתם ממש לא חייבים לאהוב אותנו או לאהוב לשתות אתנו, ובטח שלא להתחבק אתנו, בעיקר כי בוזנח נורא מזיע, אפילו באמצע החורף. תודי שחייכת. ניר קיפניס

קמפיין תו-האיכות לבירה מעורר סערה!

עם מאות אלפי צפיות, ממשיך קמפיין תו-האיכות של "סנהדרינק" לעורר פולמוס בין מתלהבים ומתעבים...