לאחרונה דיברנו כאן על סגנונות בירות חיטה, גם חיטה בלגית וגם חיטה גרמנית. עכשיו, אחרי שדיברנו וחפרנו, עברנו מדיבורים למעשים וישבנו לטעום אותן במקום שיודע לעשות כבוד לבשר...
לצורך חקירת נושא סגנונות בירות חיטה ובדיקתו לעומק הבקבוק, התכנסנו, חברי מועצת סנהדרינק, במסעדת B-12 שברחוב קרליבך בתל-אביב. ליתר דיוק, במעין מזנון המציע בשר איכותי, כמו מזנוני הדרכים של שנות החמישים והשישים בדרום מזרח ארצות-הברית, כולל העיצוב והמוזיקה. B-12 היא רשת בהתהוות עם סניפים גם בביתן אהרון ובפולג.
הכל התחיל בביקור של דובי, שהיה הבעלים של 'אלבמה' - מסעדת המעושנים המדוברת מנתניה, בארצות-הברית, שם פגש לראשונה את התנור המיוחד המשמש כיום כבסיס למטבח של B-12. מדובר בתנור מגירות ברזל מחומם חשמלית, כאשר המיוחד בתנור זה הוא שהחום מתפזר באופן שווה במגירות הברזל וכך נצלה הבשר ללא אש גלויה ופיח.
הבשר עצמו הוא בשר ישראלי טרי שיחד עם הצלייה המיוחדת יוצר מנות עם טעם עשיר ונקי של הבשר. כראוי למקום שעושה כבוד לקרניבורים, ליד הבשר אפשר למצוא רק סלט ירקות ותפוח-אדמה אפוי. אבל בינינו, אם אתם מחובבי הז'אנר, אתם יודעים שאם היה לכם מקום לאיזה ירק או פחמימה הייתם תוקעים עוד חתיכת בשר.
אני מכיר לא מעט יבואנים ויצרנים של בירות חיטה וגם יודע מה קיים בשוק, אבל עדיין לראות את כל השפע הזה על שולחן אחד היה מפתיע וגרם לי לתהות האם אנחנו בעצם מעצמת בירות חיטה? והאם זהו הסגנון האהוב ביותר על הקהל הישראלי? מנעד הטעמים בתוך קטגוריית בירות החיטה היה רחב מאוד, כאשר חלק מהבירות היו עם טעמים קלאסיים וחלקן עם טוויסט לכאן או לכאן. בכל מקרה, אין עוררין על היות בירת החיטה מתאימה מאוד לקיץ הישראלי. אז בואו נראה מה טעמנו:
התרעות פיקוד העורף