הרמת כוסית במקום העבודה היא כידוע מסימני החג הבלתי מעורערים, אבל מה עושים כשצריך לארגן הרמת-כוסית לחבורת סנהדרינק מאותגרת הכבד שנאלצת להרים כוסות כל השנה?
את הרמת הכוסית של לפני החג שחגגה מועצת סנהדרינק, שמרנו לכם למוצאיו, ולו רק בגלל שעצם הקריאה עלול לגרום לנזהרים מחמץ לחטוא, או לפחות להתגעגע ככה לבירה – כך שהחלטנו לחכות עד שיהיה כבר סמוך למועד שבו הבירה תשוב לזרום בברזים – ואם זה לא התחשבות בקודשי ישראל, אנחנו כבר לא יודעים מה כן...
אם במקומות עבודה "רגילים", הרמת-כוסית היא סוג של שבירת-שגרה, כאשר לשעה קלה שובתים כולם מעבודה ומתכנסים כדי לנשנש בורקסים עבשים ולשתות יין פושר בכוסות פלסטיק, בעוד הבוס שגזר לעצמו בונוס נאה בזכות פיטורי עובדים, מלהג על כמה שמקום העבודה הוא בעצם משפחה אחת גדולה (...).
אבל ב'סנהדרינק', שחבריה ברובם הם עיתונאי אלכוהול, יין ובירה, הרמת-כוסית היא השגרה, בטח ערב פסח כשרבים מאתנו נמצאים כבר אחרי טעימות של מאות(!) בקבוקי יין. לכן החלטנו להקדים את המאוחר ולציין את האביב באחת הדרכים האהובות עלינו: על האש, עם איזה ביס קטן ישר מהמנגל ועם ברז בירה פתוח – כמו שאנחנו אוהבים.

אם להודות על האמת, אז מדובר היה במשימה לגמרי לא פשוטה, גם עבור שתיינים מאותגרים כמונו, שכן בפנים חיכו לנו שלוש חביות בירה שלמות: 'ברבר' חזקה שבטעמי הדבש שלה מתאימה אולי יותר לראש-השנה (...), 'קלר' - לאגר גרמנית בלתי מסוננת ו'שושנע', בירת חיטה בתוספת נענע – שעל השקתה כתבנו כאן לאחרונה – ושסיקרן אותנו מאוד לראות איך יגיבו אליה חברי המועצה.
לכבוד חברינו השומרים, זכותם תגן על כולנו, החלטנו ללכת על בשר כשר ו... וואלה, מסתבר שגם בשר כשר על האש יכול להיות טעים. לא רק שומרי-הכשרות יכלו לחגוג הפעם אלא גם מגיני-החי, כשכל מני ירקות: מקונבנציונליים כחציל ועד פחות שגרתיים כמו פטריות ואספרגוס, עלו על המנגל. את הסלטים הבאנו ישירות מה'שישקו', מה שהעניק סממן בולגרי-משהו לאירוע וכך יצאנו אל הדרך כשכל מי שפוסע בין המנגל לשולחן, עובר דרך עגלת הבירות.
'ברבר' הבלגית היא עוד הוכחה בעינינו שאפשר לייצר בירות חזקות ומעניינות כך שלא יעיקו. טעמי הדבש העדינים שלה והפירותיות מסווים היטב את 8% האלכוהול החבויים בה. אם תרצו – אגרוף ברזל בכפפה של משי, ואם לא תרצו – יופי של בירה חזקה שמשלימה ספקטרום נהדר בקטגוריה הזאת שעד לפני עשור היתה מזוהה בעיקר עם 'מרדסו'.

בסוף הערב, עם בקלאווה נוטפת דבש ביד אחת ו'ברבר' נוטפת דבש אף היא ביד האחרת, איחלנו לכולם פסח מתוק מדבש (אל תדאגו, נשאר מספיק דבש גם לראש-השנה) וחזרנו הביתה במונית שמחים על כך שלא רק שהאביב כבר כאן, אלא שיש לנו מספיק בירה כדי להיאבק בקיץ שמתחבא מאחוריו.