זה שיש לנו רק קיץ וחורף, ולא ארבע עונות "נורמליות" כמו שיש לשכנינו באירופה, למשל, לא אומר שאנחנו לא יכולים לשתות פה כמה בירות סתיו, לפחות עד שהחורף יגיע...
כשאני חושב על בירות סתיו ישר קופצות לי לראש תמונות של עצים צבעוניים בשלכת, גוונים של אדום וחום שלא ידעתי שאפילו קיימים, וטמפרטורות שיורדות אבל עדיין לא מציקות. המציאות הישראלית, לעומת זאת, מספקת לי חוויות קצת שונות. נכון, החום קצת נשבר והלחות המטורפת נעלמת לה. אבל מכאן ועד עצים צבעוניים בשלכת וטמפרטורות נמוכות, המרחק גדול. למזלנו, לא מזג-האוויר הישראלי, הדו-ממדי, משפיע על תעשיית הבירה הבינלאומית, אלא, איך לא, מערכות מטאורולוגיות קצת יותר מורכבות.
הסתיו האמיתי מביא לנו מספר סגנונות בירה המיוחדים לו, חלקם קשורים ישירות למזג-האוויר ולתאריכים הקלנדריים, וחלקם פשוט כאלה המתאימים במאפייני הטעם שלהם לאווירה הקרירה. אז, אחרי שיצאנו מהסאונה הקיצית, כנראה גם לא להרבה זמן, אפשר להתחיל לבדוק איזה בירות סתיו אפשר להתחיל לשתות עכשיו.
עם השנים זלג ייצור הגרסה המיוחדת, גם מחוץ לארצות-הברית וכיום לא מעט מבשלות מרחבי העולם מייצרות לקראת אוקטובר וחודשי הסתיו, בירה עם דלעת. ברוב המקרים יהיו הבירות בצבע כתמתם נחושת והטעם ישתנה בהתאם לצורת העבודה עם הדלעת ולתבלינים שהתווספו לבירה בתהליך הייצור. בארץ ניתן להשיג שתי בירות דלעת: 'בלו מון' האמריקאית ובירת הדלעת של 'מבשלת הגליל'.
לקראת הסתיו מבשלות רבות, בעיקר באנגליה, מוציאות לשוק גרסאות זהובות של בירה. אין כאן איזו תורה גדולה או מסורת מיוחדת, פשוט מדובר בבירות שהטעמים שלהן הם טעמים המתאימים לסתיו. על-מנת להעניק לבירה את צבעה הזהוב, משתמשים בלתתים כהים יותר. אלה, בנוסף לצבע הכהה, מעניקים לבירה גם טעמים קלויים וקרמליים מתקתקים המתאימים למזג-האוויר הקריר בסתיו.
דוגמא לבירה כזו שניתן להשיג בארץ היא ה'הובגובלין גולד' שלה יש אפילו גרסת בקבוק מיוחדת לכבוד ההלוואין עם תווית ממש מגניבה. ובינתיים, עד שיגיע החורף גם אלינו, מהרו לנצל את חלון ההזדמנויות הקטנטן שנפתח וליהנות מגרסאות הבירה של הסתיו.
התרעות פיקוד העורף