המשקה האהוב עליי ביותר הוא בירה. תמיד אעדיף בירה על כל משקה אחר בכל שעות היום. לשתות בירה בבר השכונתי או בכל פאב או בר אחר זה טוב. זה מצוין. זה מעולה. אבל כמבשל בירה גיליתי שבירה טובה, טעמים מיוחדים, דברים חדשים וחידושים, אפשר למצוא דווקא אצל מבשלים ביתיים. כאלה שמבשלים בכמויות קטנות, אנשים שנותנים את כל כולם לבירה, ומכניסים לתוכה אין סוף אהבה...
להיות מבשל בירה זה לא רק תחביב. לא מדובר רק בבישול, הוספה של חומרים וזהו. זה דרך חיים. זאת נתינה. זה לנקות ולחטא כל דבר שיבוא במגע עם הבירה. זה להוסיף שמרים ואז לחכות לרגע המיוחל שיתחילו לבעבע בועות ב'נשם', לנשום לרווחה ולדעת שאם יש תסיסה - אנחנו בדרך. זה לנסות, לגלות, להגדיל ראש, להעז. למבשל בירה חייבת להיות סקרנות אין סופית - כי לעולם אין לדעת איך ייצא מתכון חדש - וסבלנות רבה בימי התסיסה. זה מסקנות והמון תובנות. זאת חברות עם אנשים מיוחדים שחולקים אתך את אותה האהבה. לכן שאני נוסע לכנרת, תמיד אני עוצר אצל נחום לכמה בירות טובות.
את נחום חבר מ'מבשלת נחום' הכרתי דרך הפייסבוק. יש משהו בשם המשפחה שלו שבאמת אומר על האיש הזה הרבה. אחרי מספר התכתבויות, עשרות טלפונים, רעיונות למתכונים ושיחות נפש הפכנו חברים טובים. מאז לפחות פעם בשבוע אנו נפגשים, למרות ה-200 קילומטרים מכל צד שמפרידים בינינו.

נכון להיום הוא מבשל במטבח ביתו הנמצא בקומה השביעית בבניין מגורים בטבריה, בו הוא מתגורר עם אשתו ריבי ובתם הקטנה מיקה. יציאה קטנה למרפסת והכנרת פרושה לפניך. הכל נעשה כאן בהרמוניה ובאהבה גדולה יחד עם ריבי אשתו ושותפתו הסמויה לאהבה לבירה. בתור אחד ששם פעמיו הרבה לביתם של הזוג, אני יכול לספר שריבי גם דואגת לאוכל ונשנושים מיוחדים וטעימים שילוו את הבירה. את האהבה שלו לבישול לקח נחום הכי רחוק שאפשר וכיום כבר יש מגוון רחב של מוצרי 'מבשלת נחום' כמו כובעים, חולצות, פותחנים ועוד. במרכז הלוגו מתנוסס איור בדמותו של 'שמש' - התוכי הצווחן של נחום שהוא עוד אחת מהאהבות שלו אותו גידל מאז בקע מהביצה.