מירה איתן כועסת על זה שרק חודש אחד בשנה יש לה לגיטימציה הלכתית לשתות. כאילו שבשאר השנה היא נשארת מה-זה צמאה...
העם היהודי הוא עם סובל, זה ידוע, אבל יש חודש אחד בשנה וחג אחד שהעם הסובל הזה מצווה לשמוח ולשתות בו ללא הכרה, חודש אדר. משנכנס אדם מרבין בשמחה וימי פורים אמורים להיות שמחים עד כדי כך שהשמחה הגדולה מקרינה למשך חודש שלם. וכידוע, משקאות אלכוהוליים הם אלה שעוזרים להוסיף שמחה.
לעומת זאת, הקוקטיילים הם משקאות המחופשים כל השנה. לא אתן לכם מתכוני קוקטיילים הפעם, אך אני חייבת לציין כי את מתכון הוודקה המחופשת המוזר ביותר מצאתי בספרו של ונדיקט ירופייב (וניצ'קה), מוסקבה פטושקי, שהוא ספר חובה לכל שתיין וחובב אלכוהול בצד ביקורת חברתית נוקבת. וניצ'קה מציע "לערבב לימונדה, צמחי ורבנה ולבנדר, מי גילוח 'אצטרובל האורן', לק לציפורניים ומי פה". ולכל השתיינים ולשומרי חג פורים כהלכתו, פורים שמח ושתוי כהלכה, וכמו שאמר משורר הברים צ'רלס בוקובסקי: "כשאתה שותה העולם עדיין קיים, אך הוא לא לופת אותך בגרון"...
התרעות פיקוד העורף