לא מתנזרים: אלכוהול של נזירים

מאחורי החומות הגבוהות והקירות העבים של המנזרים, שרק אלוהים יודע מה קורה שם בפנים, מייצרים נזירים אדוקים יופי של אלכוהול. אז מה, שנתחיל להתחזק?

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

מאחורי החומות הגבוהות והקירות העבים של המנזרים, שרק אלוהים יודע מה קורה שם בפנים, מייצרים נזירים אדוקים יופי של אלכוהול. אז מה, שנתחיל להתחזק?

גוף רשמי ששמו ההתאחדות הטראפיסטית הבינלאומית מאגד כיום 12 מנזרים (שישה מהם בבלגיה), שרק הם ראויים לשאת את השם המפורש ולייצר בירות (ופה ושם ליקרים) שיעמדו בתקן האלוהי. הבירה מוכרחה להיות מבושלת בין כתלי המנזר, בידי הנזירים או בפיקוחם, ואסור לה לשמש למטרות רווח, אלא רק לקיום, לתחזוקה ולאביסעלע צדקה. הטראפיסטית הכי ידועה היא שימיי הבלגית.

עוד בירת חיטה גרמנית, שוב מבוואריה המכורה, אבל עם שורשים עמוקים עוד יותר – אי-שם בשנת 1609 - ובביצוע מקורי של נזירים ממסדר אחר, הפעם המסדר הבנדיקטיני. בנדיקטינר נרכשה בשנת2011 על-ידי מבשלת ביטבורגר הגדולה, אבל עד היום, הבירות שזורמות לשווקים הגרמני והאוסטרי מיוצרות במבשלה המנזרית. ושלא תחשבו שהבירות שהולכות למדינות אחרות לא עשויות פונקט לפי אותו מתכון, יא?

כאן הרקע הנזירי מעורפל משהו, על אף שיצרנית ליקר האגוזים הזה טוענת שהרוקח המקורי הוא נזיר שחי במאה ה-17 (אחלה מאה לאלכוהול, שימו לב) בצפון-איטליה. הקטע החמוד הוא עיצוב הבקבוק: דמות נזיר, כולל החבל שמהודק במותניים ומחזיק את הגלימה. אה, והוא קל וטעים. אז כששותים, מאמינים.

הנזירים הבנדיקטינים הבטיחו סופית את מקומם בעולם הבא כשהביאו לעולם הזה, אחרי הבירה, את הליקר שכולל 27 צמחים ועשבים. ליקר בנדיקטין הוא יצירה של נזיר ימיביניימי מצרפת, שהיתה שוס גדול עד סוף המאה ה-18. האגדה טוענת שבבלגאן של המהפכה הצרפתית הלך המתכון הסודי לאיבוד והתגלה רק לאחר שנים רבות בספרייה של אספן.

השמפניה הכי יוקרתית בעולם נקראת על שמו של דום פייר פריניון, נזיר בנדיקטיני (שוב הם) בן המאה ה-17. זה לא שפריניון ממש המציא את השמפניה בנוסח המוכר כיום, אבל הוא יצק יופי של יסודות לאחר שהחייה את הכרמים במחוז שמפיין ושימש במשך 47 שנה כמנהל תחום היין במנזר שלו. הנזיר המשקיען הכניס שינויים וחידושים בתחום, כמו השימוש בפקקי שעם, שלא היה מוכר בסביבתו עד אז, ובין השאר שיפר דרמטית את רמתם של היינות המבעבעים.

היצירה הגדולה שלו היתה שמפניה ראשונית ומשובחת לזמנה בשנת 1693. התאגיד שקנה את השמפניה של המנזר מאה ומשהו שנים אחר-כך, עשה בהמשך כבוד לאייקון ויצר מותג מובחר משנות בציר מסוימות ומעולות בלבד, בשם דום פריניון. לכם הכבוד יעלה באזור ה-1,000 שקל לחתיכה.

בהמשך פותח משקה מתון יותר באלכוהול, שמיועד גם לבריאים, ושמו שרטרז ירוק, ואחרי תלאות שכללו גירוש הנזירים במהפכה הצרפתית, כליאה בבתי-סוהר וחזרה עם המתכון המוברח למנזר, נולדה גרסה ששמה שרטרז צהוב. הדרמות נמשכו ונמשכו, עד שבאמצע המאה הקודמת סופסוף נהיה שקט, וככה יכולים עד היום שלושה נזירים שתקנים להשרות 130 צמחים באלכוהול, לסנן, לזקק, לערבב בדבש ובמי סוכר וליישן בחביות עץ. לא, כי לעבוד במשרד יותר הגיוני.

תגיות:
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף