אם יש דבר נחמד יותר מ'פאולנר ביר גארדן' במתחם "שרונה", זה רק לגלות שנולד לו אח פרברי חדש בהוד-השרון - ואם הראשון הוא אחת הסיבות הטובות להיכנס למתחם המושמץ בתל-אביב, השני הוא סיבה מצוינת להישאר בפריפריה...
"גינה לי חביבה" כתב קיפניס אחר (יש קשר, אבל רחוק וקלוש עד מאוד), ואפרופו קיפניס אחר, אני לא מאמין שאת הכתבה על הרמת-הכוסית המסורתית שלנו לכבוד ראש-השנה אני צריך לפתוח בגילוי-נאות, אבל למרות שהאירוע נקבע הרבה לפני, הרי שכמה ימים לפניו החל בני, רן קיפניס, למלצר ב'פאולנר ביר גארדן' במתחם שרונה, כך שלפחות תיאורטית, חלק מהטיפים שתשאירו במקום אם בעקבות הכתבה הזאת תשתכנעו לבקר בו - עשויים להגיע לכיסו. רק שלא לכבוד ה'ביר גארדן' בשרונה התכנסנו הפעם - עליו כבר כתבתי לא אחת הרבה לפני שהילד החליט להעביר שם את הזמן עד גיוסו לצה"ל - הפעם התכנסנו כדי לחנוך את הנציגות החדשה שנפתחה לפני כמה חודשים בקניון "שרונים" שבהוד-השרון.
אני אתחיל באחד משני הדברים שבעיני התל-אביבי שלי נתפס כנקודת חולשה: איך שלא מסובבים את זה, הנוף בחוץ הוא לא של גינה טמפלרית מטופחת, אלא חניון בקניון. נכון שצמחיה מנסה להסתיר את העניין הזה - בכל זאת, קניון. לעומת זאת, אני מניח שזו הסיבה לכך שלא מעט קהל ממלא את המקום גם מחוץ לשעות הבילויים בערב: הוא נגיש, יש לצדו תמיד חניה זמינה והוא יכול לשמש כמקום מפלט לגברים-מוכים (סליחה על הסטריאוטיפיזציה...) שנגררו למסע בין מותגים בידי נשותיהם שוחרות-השופינג, או כמקום נהדר למשקה איזוטוני לאחר אימון במכון הכושר שבמתחם. והרי לשם מה אנחנו מתאמנים אם לא כדי להכין מקום לנקניקיה ולבירה שאחרי?
מתוך התלהבות מהמגמה הברוכה הזאת, החלטנו לקיים ב'פאולנר ביר-גארדן' בשרונים את הרמת הכוסית של חברי מועצת "סנהדרינק" - והאמינו לי שלא קל להוציא את החבורה הזאת מהעיר שבה רובם חיים ופועלים. אז אכלנו כבווארים, שתינו כחזירים (או להפך...) והרמנו כמה כוסות לשנה טובה - ושרק נהיה בריאים.