חמוש בגולדסטאר יוצא חבר המועצה זיו לנצ'נר למסע בדרכים כדי לפצח את סוד הטעם הישראלי. והפעם: קבב…
קבבים נהרו לכאן ממזרח-אירופה, בעיקר מרומניה ומבולגריה, וכמובן מרחבי המזרח-התיכון. כל קבב היגר עם מאפייניו וסממניו. טחון, אבל עצמאי. פשוט, אך מגוון. משמעות שמו המקורי בטורקית היא "בשר צלוי", אלא שלנו יש מקורות משלנו. בתלמוד הבבלי מתארת המילה הארמית "כבבא" בשר שנצלה על גחלים. ואנחנו, כידוע, צריכים פחות מזה כדי לספח. אז ברור שהוא ישראלי. כאילו שהיה צורך בהוכחה שמית. הרי אופיו והתנהלותו ישר מסגירים אותו. חם ומאצ'ואיסטי, דומיננטי ודוחק לשוליים, פועל בעוצמה על כל החושים ומותיר רושם עז, עז מדי לפעמים. אז של מי הוא, אם לא שלנו?