אוכלת, שותה: יונתן בורוביץ'

אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם אוכלים. והפעם: שף יונתן בורוביץ' ממסעדת "M25" בתל-אביב…

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין
2
גלריה

אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם אוכלים. והפעם: שף יונתן בורוביץ' ממסעדת "M25" בתל-אביב…

יש לי חיבה בלתי מוסברת לשף יונתן בורוביץ' עוד מהרגע הראשון שראיינתי אותו כש'קפה 48' היה רק בתכנון. לא, זה לא רק כי הוא גברבר נאה - למרות שזה בהחלט מוסיף לעניין, אלא בגלל שעוד מהרגע הראשון שהכרתי אותו הוא היה טיפוס, כזה שלא הולך בשביל הקבוע של כל אדם או שף. מן אחד כזה שלא אכפת לו מה כותבים עליו, אלא אכפת לו איך אוכלים אותו. לא עניינו אותו יחסי ציבור או עיתונאים. עניינו אותו האנשים, הסועדים, הטבחים, וגם פה את רובם הוא לא חיבב. להוציא ממנו חיוך וחיבוק היה תלוי בקריזה היומית, אבל כשקיבלת את זה היה מכל הלב.

יונתן בורוביץ'
יונתן בורוביץ'

אני נותנת לעצמי להוריד דופק, להתקרר ולצותת קלות ליונתן בשיחת עידוד עם אחד מעובדי המטבח, בו הוא מבטיח שהוא ידאג לכך שישלמו לו, שבשביל זה הם פה, ואני נזכרת במלחמות האחרונות של בורוביץ' אל מול שלטונות המדינה, מול טחנות הרוח, למען האנשים הקטנים, הנשכחים והבלתי נראים במדינה הזו. אולי היכולת להוציא את הראש מהסירים שלך, מהסביבה הפרטית ולעשות קצת יותר למען אחרים ולא רק למען עצמך, או למען הפרסום שלך, זה מה שהופך את האוכל של יונתן לטוב יותר, גדוש בלהיטות ותשוקה וברצון כלשהו לשפר את העולם יחד עם קצת סופ-נאציות שנותנת את הטוויסט.

יונתן מתענג על זה שאנשים באים בגלל האוכל שלו ולא בגללו, מתענג על ההתמקדות בחומר גלם אחד איכותי, שמגיע ממגדלים מקומיים ולא ממש אכפת לו אם הם יודעים מי בכלל הכין את המנה. שעה אחר כך הוא מתיישב לידי, לוקח כוס יין, נרגע ואפילו מחייך. כמה שניות אחרי זה מתיישבים לידינו עוד כמה אנשי מטבח עם צלחות מלאות באוכל ומצטרפים אלינו משל היינו בארוחת צוות.

הענבים האדומים מורגשים ברמיזה וככל שהיין מתקרר הוא מקבל יותר עוצמה בפה. ליין הזה יש אופי, יש רבדים, מינרליות ומתיקות, ועדיין הוא שומר על קלילות. יונתן גונב לי חצי מהשיפוד ודוחף את הנתחים אל מטבוחה חריפה ונותן לחבר'ה לטעום. בזמן שהבקבוק מועבר בין הצוות אני שומרת בקנאות על הטיפות האחרונות של היין ומתענגת על הקרירות הזהובה שהגוף שלי סופג לפני שהכל יימס בשמש הלוהטת. ואז אני מבינה שיש משהו דומה קצת בין יונתן בורוביץ' השף והאיש ליעקב אוריה היינן והאיש. אנשים שתמיד מנסים לעשות משהו קצת שונה, שפחות מחפשים את המיינסטרים והפרסום כמו את האנשים והטעמים ושניהם נדירים.

תגיות:
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף