חמוש בגולדסטאר יוצא חבר המועצה זיו לנצ'נר למסע בדרכים כדי לפצח את סוד הטעם הישראלי. והפעם: ממולאים…
נכון שבעיקרון הם נורא מגוונים: דלעות וארטישוקים, סלקים ותמרים, במילויי פתיתים ופירות יבשים, חזה אווז וגבינת עזים. אבל בסוף – ממולאים תמיד יהיו איזה פלפל או קישוא, מקסימום בצל, מתפקעים מאורז ובשר טחון ושקועים ברוטב עגבניות בסיסי. ודווקא זה, כנראה, סוד הצלחתם: פשוטים וצפויים, מוכרים וביתיים.
הממולאים מגלמים בגופם ובנשמתם נטייה ישראלית לדחוס פנימה, אל תוך המאכל, משהו נגיש שקל להתארגן עליו, ואז לדחוס פנימה, אל תוך הפה והקיבה, משהו משביע ומנחם. ממולאים קיימים, כמובן, בעמים שונים ובתרבויות שונות, אבל אצלנו הם בני משפחה, חלק טבעי ממנה. בערך כמו הפולניוּת, שמשמרת את אופייה בנוסח העיראקי או המרוקאי, הממולאים חוזרים על עצמם כהד, בהבדלי תיבול וניואנס, בכל מטבחי המוצא.