גל סידס מאוד אוהב לבשל עם אלכוהול. כלומר, כל הזמן הוא מבשל עם אלכוהול, אבל רק לפעמים הוא זוכר להוסיף אותו גם לאוכל. והפעם: שוקרוט...
בשלב מסוים ניסיתי לשכנע את עצמי שזה היה קטע חולף. אבל מה שבאמת עניין אותי היה - מה הדבר הבא שהולך להיכנס לסיר? כשהתחלתי לכתוב את המדור הזה הבטחתי לעצמי שאני אכין אך ורק מנות שבאמת אפשר להכין. ושכשמישהו יקרא את הכתבה הזאת, ואת כל קודמותיה, ויגיד לעצמו: "בא לי להכין את זה", אני לא אשלח אותו לקנות חומרי גלם שהוא לא יוכל להשיג. אני לא אבקש ממנו לרכוש ציוד מטבח יקר שייתכן מאוד שלא קיים אצלו בבית, ואני גם לא אדרוש ממנו להשתמש בטכניקות בישול שזרות לו לחלוטין ויכול להיות שיתקשה איתן, אבל שגם לא יצא לו בסוף טוסט.
בגזרת הבשרים די השתגעתי, ושמתי לא מעט הפתעות בתוך הסיר הזה. הבשרים הטריים שנכנסו לסיר היו ספייריבס ופרוסת אוסובוקו בעובי 2 ס"מ עם יופי של מח עצם באמצע.
קחו בחשבון שהתיבול במנה הזאת הוא לא אגרסיבי, וזה אומר שהבשר, ובעיקר השרקוטרי, שתכניסו פנימה יהיו מה שייתן את עיקר הטעם. לצורך המטרה הנוכחית אני בחרתי במקסימום עשן והלכתי על קוביית קוסטיצה, נקניקיות פרנקפורטר, צ'וריסו וקבנוס.
חשוב לקחת את הזמן ולצרוב את הבשר לאט וביסודיות. זה, למשל, לא קלאסי בכלל, אבל זה מה שאני אוהב לעשות וזה מה שאני ממליץ לכם לעשות. צריבה טובה מוציאה טעמים של מתיקות מהחזיר שהופכים את כל מה שמתבשל איתם אחר-כך לטעים בצורה מפחידה.
שוקרוט / מתכון לסיר הכי גדול שיש לכם בבית
בתכלס,סיר שוקרוט כזה אמור להאכיל אתכם כמה ימים טובים. ברגע שהתבשיל מוכן רצוי פשוט לקחת קרש גדול ולסדר עליו את מבחר הבשרים, בצלחת אחרת לסדר את הכרוב ותפוחי-האדמה, להכין חרדל חריף וקצת וודקה קרה, או עוד קצת מהגאסאק הלבן היבש הזה ולהתחיל להתפרע. בגדול, השוקרוט הזה רק יהיה יותר טעים יום אחרי. אם אתם משתעממים ממנו אפשר לקחת את הנקניקיות ולשים אותן בכריך עם חרדל וקצת מהכרוב מהסיר ולאכול את זה כמו נקניקיה ניו יורקית, ואפשר גם לקצוץ חלק מהבשרים עם עוד קצת בצל ולטגן במחבת עם קצת רסק עגבניות ושום ולעשות ראגו מהיר עם טעמים מדהימים.
תפוחי-האדמה שלכם מתפוצצים מטעם מכל הבשרים והיין, אפשר להשחים אותם במחבת עם שמן זית. אם במקרה חיסלתם את כל הבשרים ונשארתם רק עם המון כרוב אפשר להוסיף לו מים (או אם אתם חוכמולוגים - ציר עוף...) וקצת שמנת מתוקה ועלי דפנה והרבה פלפל שחור ולהפוך אותו למרק כרוב חמצמץ וחורפי. אין סוף לסיר הזה. בלילה שבו כתבתי את המתכון הזה ירד הגשם הראשון הרציני בתל -אביב. הוא ירד חזק וצפוף במשך כל הלילה, וגם חלק מהבוקר, כמו שיש זקנים שמרגישים את הגשם בברכיים, ככה כנראה אני מרגיש אותו בבטן.
התרעות פיקוד העורף