צחי ימין פגש לשיחה את ג'וניור - רועי יניב מיקב רמת-הגולן, האיש שמילים כמו עפיצות וחידרור אולי לא נמצאות בלקסיקון שלו, אבל גם בלעדיהן הוא מצליח לשכנע את כולם איזה יין הולך עם כל מנה...
זאת לא הולכת להיות עוד כתבת "התאמת אוכל ליין" רק בגלל שהעורך התעקש, אבל דווקא פסטיבל 'ראונד טייבלס' נשמע כמו הזדמנות טובה לפגוש סוף-סוף את רועי יניב מיקב רמת-הגולן - אחת מהדמויות היותר צבעוניות ומסקרנות בענף היין המקומי. רועי יניב, המכונה גם ג'וניור, התבקש על-ידי יקב להתאים יין ל-13 מנות ממטבחים שונים שהוכנו על-ידי 13 שפים בינלאומיים מ-13 מדינות שונות. משימה מאתגרת ביותר הדורשת חשיבה לגמרי לא שגרתית מחוץ לקופסא.
כאמור, התאמת יין ישראלי למנות בעלות השפעה ממטבחים כמו הבוליביאני, ההודי, הדני או הניו זילנדי היא משימה מאתגרת. הן את בלוטות הטעם של כל מי שאוהב אוכל, והן את הסקרנות של כל חובב יין.
כדי לצלוח את המשימה הזאת צריך להבין אוכל ולהכיר פרודוקטים, או שילובים, שלא בהכרח יצא לך לטעום לפני כן. אה כן, צריך גם להבין קצת ביין. בתור פודי וחובב יין מושבע, פטפטתי קצת עם ג'וניור במטרה לשמוע קצת על סודות המקצוע, רגעי הנחת ועל העבודה עם שפים ומסעדנים ממסעדות מישלן במסגרת פסטיבל ה'ראונד טייבלס'.
התאמת יין לאוכל היא אולי הנושא הכי נדוש, מלא אגו ומעורר אנטגוניזם בעולם היין. כיצד אתה מצליח להרים אותו מהרצפה?
איזה קושי היה טמון בניסיון להתאים יין לארוחות המוגשות בפסטיבל כזה? האם יש מרכיבים או חיבורים שניסית לראשונה?
הרי החוקים, הלכאורה ברורים, של התאמת יין לאוכל, משתנים בעקבות גורמים תרבותיים ממדינה למדינה. איך, אם בכלל, זה בא לידי ביטוי ב'ראונד טייבלס'?
התפקיד הזה מחייב אותך להתמיד במרדף אחר מנות חדשות וחומרי גלם לא מוכרים מצד אחד, וגם להכיר ולטעום יינות רבים. מה מושך אותך יותר בסופו של דבר - לנסות יין חדש או מנה חדשה?
האמת היא שאני די מזדהה עם ג'וניור בקטע הזה, אבל לגמרי משאיר לו את העבודה השחורה. אני מעדיף להיות בצד של הסועד במסעדה שיודע שמישהו דאג לו לתפריט יין ואוכל שמדברים ביניהם וגם איתי. ובינינו, זה הרי כל הסיפור.
התרעות פיקוד העורף