גל'ס קיטצ'ן: בטן חזיר בסאקה

גל סידס מאוד אוהב לבשל עם אלכוהול. כלומר, כל הזמן הוא מבשל עם אלכוהול, אבל רק לפעמים הוא זוכר להוסיף אותו גם לאוכל. והפעם: בטן חזיר בסאקה…

הנה משהו שחשוב לדעת בנוגע לבישול בשר מהסוג הזה: חייבים להיות נינוחים ולתת לחום ולזמן לעשות את שלהם. למזלי אני טיפוס די נינוח ובישול מהסוג הזה הוא משהו שאני מסתדר אתו נהדר. יתרון נוסף של טכניקת ה"לשים משהו בתנור ולרדת לבר" היא שאחרי שעתיים-שלוש של לגימה הגונה תוכלו להתנדנד בחזרה לביתכם שיכורים, רעבים ומעט יותר סלחנים כלפי עצמכם במידה והצלחתם לדפוק את המתכון. לא לדאוג, כי עם תיבול טוב, אש נמוכה וקצת סבלנות, אפילו לכם יהיה קשה לדפוק את הנתח הזה.

ובכן, לאחר שעתיים (או יותר) של סביאה שבתי לביתי, נרגש ומוכן לבדוק את התוצאה. החיוך הראשון היה כבר בחדר המדרגות, כי רק לפי הריח הבנתי שכנראה עשיתי משהו בסדר. הבטן שכבה לה מכוסה בתנור מבעבעת באיטיות בנוזלי הרוטב שבינתיים נוספו להם תועפות שומן מותך מתוך הנתח עצמו. הנתח היה רך מאוד אך חיוור, משהו שהשחמה קצרה בלי הכיסוי על אש חזקה ביותר פתרה בצורה מידית והפכה את העור לסוג של פופקורן חזיר משגע.

עכשיו כל מה שהיה חסר לי זה חרדל טוב וחמוצים ומישהו שיעזור לי להתגבר על 2 קילו בשר. עם הזמן הפכתי להרבה יותר הרפתקן עם הנתח הנהדר הזה. לצערי הוא אינו זוכה למספיק כבוד בישראל כמו בשאר העולם, בעיקר לא כמו הרספקט לו הוא זוכה במטבח האסיאתי על רבדיו השונים, שם הנתח הזה הוא כמו מה שחזה עוף הוא אצלנו.

הצ'אשו היא שיטה שאיתה התחלתי להתעסק לאחרונה, על אף שעד לא מזמן זה היה נראה לי סוג של כפירה לקחת נתח בשר ופשוט להרתיח אותו, גיליתי שהטכניקה הזאת מוציאה מהחזיר מתיקות נהדרת וטונות של אוממי והיא הופכת את העור לרך ואכיל, ואת השומן לפשוט נמס בפה.

ושלא תעזו לזרוק את נוזלי הבישול. כרגיל – מדובר בזהב טהור שיכול לשמש בסיס למרקים, רטבים ופרקטיקלי מדובר בסוג של "תיבולית" מלוחה, חזירית ועמוקה בהרבה בטעמיה מאלו שיש בחנות. כמובן שמתכון צ'אשו מסורתי הוא לא מה שתקבלו פה, וגם לא תצטרכו לטרוח בהכנת מרק כדי ליהנות מהנתח הנהדר הזה.