חיליק גורפינקל מרחיב את גבולות הגזרה ומנסה לשדך בין וויסקי למתוקים, והפעם: היילנד פארק 18 שנים ועוגת בראוניז של מאפיית 'לחמים'…
מזקקת היילנד פארק נוסדה באיי אורקני (Orkney) בשנת, תחזיקו חזק, 1798. וזה כבר באמת ותיק, גם במונחים סקוטיים. היא אחת משתי המזקקות היחידות (השנייה היא מזקקת 'סקאפה' שאינה מוכרת ומוערכת מספיק במקומותינו, וחבל. עוד נתקן את זה בעתיד, אני מקווה), בקבוצת האיים הקטנה הזו השוכנת לא מאוד רחוק ממחוז היילנד עצמו, מחוז החפץ של כל חובב וויסקי באשר הוא.
סגנונו של ה'היילנד פארק', במיוחד בבגרותו, אבל לא רק, הוא מעין 'סיכום', אם תרצו, של כל המאפיינים הקלאסיים של וויסקי סינגל מאלט מההיילנד. עשיר, עמוק, מתוק, דבשי וגם, וזה כבר דווקא מאפיין קלאסי של וויסקי מהאיים, מעושן למדי.
אבל בעוד שבמזקקות אחרות באיים, בעיקר אלו מהאי איילה, בקצה השני של סקוטלנד, הופך העישון הזה, כמו גם ניחוח הכבול החזק, לכמעט בלתי נסבל, לפחות בעיני (יש רבים וטובים שפשוט מתים על זה), כאן מדובר במשהו שלמרות שהוא בהחלט בולט ונוכח, הרי שהוא עשוי בטעם ובשכל רב. הכל כאן מאוד מאוזן, גם אם חזק למדי.
ג'קסון טוען בתוקף שההיילנד פארק 18 שנה הוא לא רק כל אלו, אלא גם קצת... מלוח. בקטנה, כמובן. הוא מרגיש בוויסקי ניחוחות של אברש ודבש, אלון טרי, כבול ועוד. בטעם הוא מתאר צנוברים, דבש, קינמון וג'ינג'ר יבש. שיהיה. זה טעים לאללה גם אם לא מזהים את כל זה. ואתם ואני לא נזהה. אז מה?
לסינגל המאלט האגדי הזה צירפתי הפעם משהו שאפילו ג'קסון, שתיאר את בן ה-18 של היילנד פארק כשידוך נהדר לקינוח (או ל... סיגר. אבל זה כבר לא בשבילי, לצערי), ובכן, צירפתי לו את עוגת הבראוניז של מאפיית 'לחמים' האהובה.
גם העוגה הנהדרת הזו יודעת לעשות דברים דומים. עוגת שוקולד סופר-עשירה, מפנקת ומנחמת (אלוהים ישמור) שאכן משתדכת באופן מופלא לסינגל מאלט המיוחס שבחרתי עבורה. זהו להפעם חברים. תחזיקו מעמד. עוד מעט זה נגמר. או מתחיל. תלוי למי אתם מאמינים.