אסנת גואטה מדלגת בין הסירים ומשקה שפים ביין עד שהם מוכנים לגלות לה מה הם בעצמם אוכלים. והפעם: אמיל מינב מה'שישקו' בתל-אביב…

תחושה קלה של מתיקות פרי וחספוס עדין אפיינה את היין ופתאום היה לי צורך עז להריץ את הכל שעה קדימה כדי שאוכל להבין לאן הוא עוד יתפתח. אמיל הביט בי בסיפוק כשאני נהנית מכל ביס ולחש לי חרישית, רגע לפני שהלקוחות מתחילים לזרום אליו, שבכלל החלום שלו זה לעזוב את הכל וללכת להתנדב, להעניק את כל כולו לאחרים. אני בוהה בו במבט שואל כשפי צרוב עדיין מטעמי היין ונרגע ממתיקות הבשר. אבל אמיל לא עונה, רק מביט בי בחיוך מבויש ובעיניים טובות ומלאות מחשבות במשך שנייה אחת נוספת לפני שהלקוחות הקבועים מגיעים ואמיל "הרגיל" שוב יוצא החוצה.