גל'ס קיטצ'ן: ויטלו טונטו "אחר"

גל סידס מאוד אוהב לבשל עם אלכוהול. כלומר, כל הזמן הוא מבשל עם אלכוהול, אבל רק לפעמים הוא זוכר להוסיף אותו גם לאוכל. הפעם הוא מבשל "ויטלו טונטו" קצת אחר…

זה מה שכיף בסלט מהסוג הזה, כנראה אחד היחידים שיכתבו עליהם במדור הזה. החסה משמשת כלי שינוע של הרוטב לפה, וממש לא משחקת תפקיד ראשי כמו האטריות במנת פסטה, או האורז בסושי. יותר סוג של כף שאפשר לאכול בעזרתה. נחותה בהרבה מהפיתה שאתה מנגבים מנת חומוס. אני לא עושה את כל זה כדי להשפיל את החסה, חס ושלום, אבל בכל סלט קיסר מתחבאת מוסכמה חברתית קטנה - זו שלא מאפשרת לנו להעמיס את הרוטב לפה פשוט עם כף. זאת שמחייבת אותנו לערבב בו קצת חסה ולקרוא לזה סלט.

אני חושב את כל המחשבות האלו במישור הכי מעשי שניתן, ולא נוטה להשתעשע בהיפותזות, כי חיים כשלעצמם מבלבלים מספיק. זה לא שהכנתי סלט, אבל מתישהו בשבועות האחרונים התחשק לי להכין ויטלו טונטו. ויטלו טונטו הוא כמו תיק של לואי ויטון שאיזה בחורה ירשה מהסבתא שלה. הוא קצת אפרפר, קצת של פעם, אבל הוא תמיד יישאר סקסי והיא תמיד תשמח להיראות בחברתו.

המנה הזאת מתחברת לצד העשיר של הבישול האיטלקי: נתח רך ויפהפה של עגל חלב צעיר טבוע ביין לבן יבש, מבושל מעדנות ועטוף ברוטב עשיר של טונה וביצים. זאת מנה קיצית, מלאה באוממי, מנה של אלכוהול. זה למעשה סלט קיסר שנתחי עגל חלב מחליפים בו את החסה. זאת מנה שהייתי שמח להכין לו הייתי יכול. אבל אני לא. אני גר במרכז תל-אביב כבר שנים מספר, בכולן הייתי חלק מעולם המסעדנות, הבר והאוכל בעיר, וזכיתי להתחבר עם לא מעט קצבים, דייגים, ירקנים, בסטיונרים וסוחרים. וכולם בשבועיים האחרונים אמרו לי את אותו הדבר כשניסיתי להשיג חתיכה של עגל חלב - אין.

120 גרם טונה משומרת בשמן (כבר הלכתם וקניתם גוש חזיר מובחר, תתפנקו ב'אורטיז') 2 ביצים, קשות 5 פילטים כבושים של אנשובי 1 שן שום 2 כפות שמן-זית מיץ טרי מחצי לימון פרמזן צלפים