מתלבטים איזה בקבוק יין יארגן לכם את ליל הסדר? קבלו כמה רעיונות לבקבוקי דאבל-מגנום ויינות בקופסה ופרגנו לעצמכם חיים קלים סביב שולחן החג…
עבור חבורת שתיינים עם חור בכיס, אין כמו יינות ה-Bag in a Box. מארזי קרטון פונקציונליים ידידותיים למשתמש המכילים שלושה ליטר של יין במחירים לגמרי סבירים.
יקב 'דיימיאל' המייצר את יינות 'דון סימון', שוכן באזור למנשה בספרד, שם מפיקים יינות מזנים מקומיים. לא יינות גדולים, אלא יותר בכיוון של יינות מאוזנים ונעימים המיועדים לשתייה יומיומית. 'דון סימון לבן' המיוצר מענבי איירן הוא יין קליל ופירותי בעל חמיצות טובה וטיפ טיפונת מינרליות שישתלב בקלות על שולחן החג.
הוא מגיע מפוליה שבדרום-איטליה, אם כי בעולם הוא מוכר יותר בשמו ה'אמריקאי': זינפנדל. המון פרי שחור יש כאן, בשל עד לכדי תחושת מתיקות מסוימת בפה. קראוד פליז'ר מוחלט, כזה שגם הדודה תשתה ממנו בשמחה.
יין אדום רענן, פשוט וכיפי, על טהרת הפרי, ללא שום נוכחות עץ מעיקה. במחיר כזה למארז, ורק שיהיה ברור - אנחנו מדברים פה על מחיר של פחות מ-18 ₪ לבקבוק, אני באמת לא חושב שאפשר לבקש יותר מזה.
למי שרוצה לשחק אותה עם בקבוקי ירובעם (דאבל-מגנום), שלושה ליטרים של יין בבקבוק גדול ומרשים, הנה כמה דברים טובים שמסתובבים בארץ.
את יין הדגל של 'קסטל' אנחנו יודעים שאפשר – ורצוי - ליישן שנים רבות, ואין כמו הפורמט של דאבל-מגנום כדי ליישן את היין לשנים רבות, נגיד - אם יתחשק לכם לפתוח איזה בקבוק בליל סדר של 2030. פה ושם עוד אפילו אפשר למצוא דאבל-מגנומים של 'קסטל' בני עשור ומעלה, ואז הסיפור של היין מתחיל להיות באמת מעניין, כשהפרי העצמתי מתחיל להירגע, הטאנינים מתרככים והריחות ה'בוגרים' (נו, כל החייתיות הזו, הטחב, או בקיצור כל הלכלוך הנעים באף) מתחילים להפציע.
ה'אליעד' של יקב 'שאטו גולן' הוא ההוכחה, לפחות בשבילי, שגם קברנה סוביניון עצמתי עם לא מעט בשלות, עץ ואלכוהול, יכול להיות טעים. לפחות בשבילי. במיוחד אחרי שהוא קצת נרגע בבקבוק. למרות שיש להם את הצורה המרגיזה ביקום (נסו לסדר בקבוקים של 'שאטו' גולן במקרר יין...), אי-אפשר להכחיש שרוב האנשים נשבים בקסם הזה ואין כמו דאבל-מגנום מפונפן שכזה כדי להרשים את כל יושבי השולחן.
קברנה גלילי קלאסי - פרי אדום ושחור, ירקרקות מנטולית מרעננת, הכל ארוז במסגרת עץ שנוכחת, אך לא משתלטת. אמנם לא יין שנושא עמו בשורה חדשה, אבל בהחלט מבוצע לעילא, והימור בטוח שכולם סביב השולחן יאהבו. צריך יותר מזה?
שם שאולי קשה לבטא (או להבין...), אבל יין שמאוד קל לשתות. וגם לסיים את הבקבוק. גם אם הוא בנפח של שלושה ליטרים. מלבק ומרסלאן פירותיים עם תיבול עדין ומסגרת עץ דקה נותנים פה יופי של יין.
היין שהתחיל בתור קיאנטי פשוט, הפך לפני כמה שנים לסופר-טוסקן פשוט, וכך או כך נשאר אחד המותגים האיטלקיים הפשוטים (הכל יחסי, כן?) הסימפטיים בשטח. לסנג'ובזה המסורתי חוברים כאן קברנה, מרלו וסירה והתוצאה היא יין עשיר בפרי בשל ומלא בקסם איטלקי.