נהדרת: נשים בתרבות השתייה

טל כץ מפרגנת לאחיותיה במדור חגיגי במיוחד לכבוד יום האישה הבינלאומי ובוחרת נשים מובילות המשפיעות על תרבות השתייה בישראל...

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

כבר כמה ימים שאני מתברברת עם הכנת מדור לייפסטייל מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי. לא שהתעצלתי, דווקא אספתי שמלות נוחות, בושם טוב ואפילו יהלום, אלא שאיכשהו הכל הרגיש לי לא נכון, כי איך אפשר לצמצם עולם ומלואו לכדי רשימת מצרכים מהממת ככל שתהיה. בהנחה שמאחורי כל אישה עומדת היא עצמה, הכנתי עבורכן, נשים יקרות, רשימת אקססוריז - כאלה שלא ניתן לרכוש באף קניון ולדעתי כל אחת ואחת מאתנו חייבת לעצמה.

לכבוד יום האישה בחרתי הפעם להתמקד באותן נשים נפלאות העומדות מאחורי המותגים הגדולים: כל אחת מובילה בתחומה ויחד הן מרכיבות את הפסיפס הכה מרתק של תרבות השתייה בישראל

אסתי אקרמן היא בעלים ומנכ"ל משותף (ביחד עם מיקי אקרמן) של חברת מ. אקרמן משקאות, והיא האישה היחידה בישראל המשמשת בתפקיד מנכ"ל חברת אלכוהול.

לדבריה של אסתי, "תחום האלכוהול הוא תחום מרתק ודינאמי המתאפיין בחדשנות מתמדת, כאשר האתגר הוא לדעת לאפיין ולבחור עבור כל מותג את המהלכים הנכונים ביותר בהתאם לד.נ.א שלו. אני גאה במותגים שאנו מייצגים ומהפורטפוליו הרחב והמגוון שלנו, ובכוותי להרחיב בשנה הקרובה את פיתוח מחלקת היין שלנו. כולי תקווה לראות יותר ויותר נשים מצטרפות לתעשיית היין והאלכוהול ומצליחות בה".

חברת 'הכרם' ליבוא, שיווק והפצה של מותגי אלכוהול בינלאומיים, החלה את דרכה בשנת 1921 כעסק משפחתי קטן, וכיום מעסיקה החברה למעלה ממאה וחמישים עובדים. בראש החברה עומדות שתי נשים - אחיות מוכשרות ונחושות: רונית אבנר - סמנכ"ל שיווק ובעלים, המתמחה בטיפוח מותגים בינלאומיים אותם מייבאת החברה; ונורית שמיר - משנה למנכ"ל ובעלים, רואת-חשבון ומשפטנית המתווה את המערך הכספי, הניהולי והלוגיסטי בחברה. ביחד ולחוד נוטלות שתי האחיות חלק משמעותי בקידום תרבות השתייה בישראל.

נורית, המגדירה את עצמה כוורקוהולית, מעידה על עצמה שהאתגר המשמעותי ביותר על סדר היום שלה הוא להספיק את כל מה שהיא רוצה להספיק בכל תחום בחיים. והיא רוצה להספיק הכל, כמו גם להיות אימא נוכחת לארבעת ילדיה ורעייה משמעותית לבן-זוגה. היא נהנית מהאתגרים בחברה הנמצאת בתהליך גידול מתמיד, ונחושה להטמיע מדי יום ערכים למצוינות עליהם גדלה.

רונית אבנר היא מקצוענית שחיה את החיים בוולטאז' גבוה. היא אשת שיווק כריזמטית ויצירתית החתומה, בין היתר, על החדרתם של מותגי יוקרה מובילים לישראל. לדבריה, היא עובדת מתוך תחושת אחריות עמוקה ושותפות גורל לחברות והמותגים המיוצגים על ידי החברה, מתוך רצון לספק איכות ולהטמיע את תרבות שתייה. תחום האלכוהול והיא זה סיפור אהבה. תחום תחרותי, דינאמי ואמוציונלי, בו חשוב לה להיות מדויקת, להפתיע, לחדש ולהוביל.

מיכל אקרמן היא בוגרת הפקולטה לחקלאות - באגרונומיה, לאחריו השלימה תואר שני במכון וולקני, במחלקה להשבחת מטעים בה התמחתה במחקר על הגפן בתחום יחסי רוכב–כנה. במהלך ילדותה ובגרותה ינקה אדמה, נשמה טבע ואכלת חקלאות. שורשיה נטועים עמוק באדמת הארץ וידיה גדושות מלא החופן בוץ. חילופי עונות השנה, מחזוריות הגפן - תרדמת הסתיו, לבלוב באביב ובציר בקיץ –מלווים את חייה בכל שנה וממלאים אותה בתחושה מתמדת של סיפוק והנאה.

לדבריה, שנים של עשייה, מחקר מתמיד ולמידה אינסופית, הביאו את היקב להכרה בינלאומית מכובדת, ואותה להבנה ברורה שחיים ללא חקלאות אינם חיים אמיתיים, ושמדינה ללא חקלאות, אינה מדינה. ממש כפי שאמר משה סמילנסקי: "אם חקלאות כאן – מולדת כאן".

ענת לוי החלה את דרכה ביקב רמת-הגולן בתפקיד מנהלת אגף השיווק והמכירות, משם קודמה לעמוד בראש Yarden Inc - חברת הבת האמריקאית של יקב רמת-הגולן הממוקמת בניו יורק, העוסקת ביבוא, שיווק ומכירת יין ברחבי ארצות-הברית. בשנת 2008 קודמה ענת לתפקיד מנכ"ל יקב 'רמת-הגולן' ומשנת 2014 היא גם מנכ"ל של יקב 'הרי גליל'.

יש אומרים שבכל טיפה בים יש מן הים כולו, ובמקרה של ענת לוי בכל טיפה מהיינות של היקבים אותם היא מנהלת יש קצת ממנה. מיכולת המנהיגות שלה, מיכולת הניהול שלה, מעומק החשיבה האסטרטגית ארוכת הטווח שלה, מהאהבה שלה למרחבים ולטעמים טובים, ומאהבתה הגדולה מכולן - האהבה למשפחתה וארבעת ילדיה. לדבריה, היא גאה ביצירה הזאת היומיומית של היקבים להם היא שותפה בעשייה ובהובלה, כשלצדה צוות אנשים נהדר. ומילותיה שלה: "כשאסתכל יום אחד אחורה בגאווה על כל המסע הזה, ארגיש שלמה".

האישה התוססת הזו חיה ונושמת בירה. מרינה זלצר התחילה את דרכה כמהנדסת ביוטכנולוגיה עם התמחות בהנדסת מזון, ועם סיום לימודיה השתלבה בתעשיית המיצים בחברת 'טמפו', שם גילתה לגמרי במקרה שהעניין האמיתי עבורה הוא תחום הבירה. בכל הזדמנות אפשרית הצטרפה מרינה לדוד הרלינג ובוריס קזיאנסקי (ז"ל), הברומאסטרים האגדיים של 'טמפו', שהפכו למנטורים שלה, לימדו אותה את כל מה שידעו על בירה והכשירו אותה ללכת עם האהבה שלה לתחום זה.

בשנת 2015 מונתה מרינה לתפקיד טכנולוגית הבירה הראשית של חברת 'טמפו'. מילת המפתח בעבודה עבורה היא התמקצעות ללא פשרות, ובכך היא משקיעה רבות. מידי שנה היא טסה ללונדון על-מנת להעמיק את הידע, להתמקצע ולהתעדכן בכל החידושים בענף. החלק האהוב עליה ביותר במהלך היום הוא טעימת חומרי הגלם המעולים המשמשים לייצור הבירה ואת הבירות בשלבי הבישול השונים שלהן. כצפוי, האישה הנחושה הזו לא מוותרת על האפשרות ליהנות מבירה בכל הזדמנות, במהלך העבודה וגם בשעות הפנאי.

בתזמון מופלא, כשסיימה ענת מאיר את לימודי הביוטכנולוגיה, הוקמה באשקלון מבשלת 'קרלסברג', בדיוק בשלב בו גייסו עובדים. היא התחילה את דרכה כלבורנטית במעבדה של המבשלה ובהמשך נשלחה להכשרה כברומאסטרית בדנמרק. הניסיון לשלב בין אימהות לקריירה גרמו לכך שלימודיה נמשכו יותר מהרגיל, אבל למרות זאת היא סיימה את כל מסלולי ההכשרה הנדרשת, לרבות את אלו הנוספים לפי הסטנדרטים הבינלאומיים של 'קרלסברג'.

ענת מספרת שיש איזה קסם בלתי מוסבר בהכשרות המתקיימות במעבדות של 'קרלסברג' בדנמרק. ההיסטוריה שם מהדהדת בקירות. מבחינתה, לשבת באותן מעבדות בהן פעל ג'סי ג'ייקובסן לפני למעלה מ-180 שנה מתוך להט ותשוקה בלתי מתפשרת ליצור את הלאגר המושלם, פרץ דרך והביא לכך שתעשיית הבירה כולה נראית כפי שהיא היום, זה הרבה מעבר ללימודים עבורה. זו העברת אחריות מרגשת. כשאני שואלת אותה מהו הדרינק הפייבוריטי שלה היא מחייכת את החיוך המקסים שלה ולא מצליחה להחליט בין 'קרלסברג', 'סטלה ארטואה', ו'טובורג', ואומרת: "שלושתן מושלמות בעיניי. זה כמו לשאול אותי את מי מילדיי אני אוהבת יותר".

הכל התחיל כשהג'יאקונדות החליטו להותיר את עיסוקיהן הקודמים מאחור ולנסוע יחדיו ללמוד ייננות בניו זילנד. ענת סלע ורפאלה רונן, או כפי שהן מכונות – ה'ג'יאקונדות', יזמו והקימו ספריית יין המשכנת על מדפיה מבחר יינות ייחודי, ומייבאות לארץ יינות מיקבים משפחתיים הממוקמים באזורים יין קטנים וייחודים ברחבי העולם המתאפיינים באופי וטעם נדירים.

עם שובן ארצה מלימודיהן החלו הג'יאקונדות ביבוא של 11 יינות משבעה יקבים שונים בעולם. כיום הן כבר מייבאות למעלה מאלף יינות מעשרות יקבים שונים באירופה, רובם יקבים משפחתיים זעירים, תוך הקפדה על הקו המנחה שהתוו לעצמן לטעום כל יין שברצונן לייבא על אדמת המולדת ואף לבקר ביקב עצמו.

"אנחנו לא מחפשות את המוכר והידוע", הן אומרות", אלא דווקא את היינות המעולים והמוצנעים העשויים באהבה על-ידי מגדלי יין חוקרי טבע אנרכיסטים, מלאכי עליון של עולם היין – יינות שהמיתוג לא אופף אותם ואיכותם נמדדת בזכות הטעם והחושים הנלווים". במרוצת הזמן הפכה החנות הפועלת ברחוב פרישמן בתל-אביב למוקד עלייה לרגל עבור חובבי יין המחפשים למצוא יינות שונים מיינות המיינסטרים. בספרייה מוצע מבחר יינות טבעיים, אורגניים וביודינמיים, אותן הן בוחרות הג'יאקונדות אחד אחד, השירות אישי והמידע נחלק עם הלקוחות בנדיבות ובהנאה. המקום מתפקד גם כבר יין, והתפריט המתמקד לרוב בנושא או ביצרן מסוים, מעניק ללקוח חוויה נעימה מרחיבת אופקים.

והיא יודעת על מה היא מדברת, כי חגית עצמה היא מעצמה של אישה אחת ובפרפקציוניזם הנדיר שלה היא המוזגת, המנהלת, המבשלת ושוטפת הכלים של הבר. והאהבה לעשייה ולתרבות השתייה ניכרת בכל מה שהיא נוגעת בו. בחגית יש איזו אמת צרופה, נעימה ונוגעת ללב ומקצוענות אמיתית. כאלה שהופכים את הבילוי ב'עמירם' לאסקפיזם מושלם. נעים לשבת בחברתה על הבר, ונעים לדעת שכל מה שמוגש אצלה הוא תוצרת בית מעשיי ידיה.

אילנה, הבת הבכורה למשפחת בן זקן, נולדה בז'נבה, למדה מנהל עסקים ועם תום לימודיה השתלבה ביקב המשפחתי. אילנה נוהגת לשלב בין שלל עיסוקיה כמנהלת הייצוא והרכש של היקב, לבין תחביבי ספורט האקסטרים המגוונים עליהם היא לא מוכנה לוותר, כגון גלישת קייט, צלילה וגלישת רוח. לדבריה, התשוקה העזה שלה לאופקים חדשים ולמרחבי הים באה לידי ביטוי גם בדרינק היחידי אותו היא שותה, חוץ מהיין המשובח של היקב. המשקה שלה הוא גלנדרונאך 15 – בגלל עושר הטעמים ניחוחות הים העוצמתיים המלח והעישון שתמיד מזכירים לה את אהבתה לים ולמרחבים.

ריי ויייט היא מיקסולוגית מוכשרת שופעת כריזמה ובעלת נוכחות מרשימה שהפכו לסמל המסחרי שלה. היא מזגה, ערבבה ושקשקה במסעדת כמו 'טאיזו' ו'טוטו', ניהלה את בר ה'בלבוי', וכיום, שלושה חודשים בלבד אחרי שילדה את בנה השני היא עובדת ב'רעמסס'. "ככה זה כשאוהבים", אומרת ריי שמאוהבת במקצוע שלה מאז גיל 17, "אנחנו חיים רק פעם אחת וחשוב לנהל את הזמן נכון.

חשוב לי להתמקצע, לדעת יותר, להתעדכן ועם זאת גם להיות אימא נוכחת וטובה לילדיי, ובת-זוג אוהבת לבן-הזוג שלי. אני אוהבת את הבר, אני אוהבת מוזיקה, אני אוהבת לרקוד, ואני אוהבת להשתולל עם הילדים שלי. כל המנעד הרחב של הדברים שאני אוהבת מרכיבים את הפסיפס הזה לכדי השלם שהוא אני, ואין לי צורך לוותר על שום חלק בי לטובת אף אחד".

אל העיסוק בעולם האלכוהול הגיעה מירה איתן ממש במקרה לפני 23 שנים כשפתחה פאב. "אהבתי את הרגשת השמחה שהציפה אותי כשישבתי על בר עם כוס ג'ין-טוניק או כוס גינס, והתפתחה אצלי סקרנות לגבי הבקבוקים המסתוריים בתצוגה מולי, שמאחוריהם שלל סיפורי היסטוריה מעניינים, אנשים מרתקים, מיתוסים, אגדות ופרטי טריוויה מסקרנים. הבר שפתחה אמנם נסגר, אולם הסקרנות לחקור ללמוד ולהתעמק בכל הקשור לתרבות שתייה נשאר אתה לתמיד.

היא סיירה במבשלות, בתי זיקוק, יקבים וכרמים רבים ברחבי העולם, לימדה על אלכוהול ויין בבית הספר לברמנים 'זמן אמיתי', וכתבה אין ספור כתבות בתחום האלכוהול בגופי תקשורת רבים ושונים. כיום עובדת מירה ביקבים 'כרמל' ו'יתיר' ונהנית לכתוב מדי פעם באתר 'סנהדרינק'. לאחרונה עלתה מירה לכותרות בזכות הספר הנפלא שכתבה 'שעות שמחות: סיפורים על הבר ומתכוני קוקטיילים מפורסמים' - ספר חובה לכל חובב אלכוהול ובו סיפורים מרתקים ואנקדוטות משעשעות לצד מתכוני קוקטיילים מפורסמים שנכתבו ביד אוהבת. התוצאה מרגשת שכן האהבה לתחום האלכוהול ולתרבות השתייה זולגת בו מכל עמוד.

דנה ברן הגיעה ל'קרלסברג' אחרי שנים בתפקיד אינטנסיבי כמנהלת מחלקת שיווק התוכן של חברת 'הוט', אבל לא לפני שהחליטה לפרגן לעצמה זמן איכות ולקחה פסק זמן של חצי שנה אותה עשתה בהודו. לדבריה: "הנסיעה הזו פתחה לי את הראש ואת הלב. למדתי שלדעת לקחת פסק זמן לעצמך זה כלי ניהולי חשוב. לצערי, מעט מדי נשים זוכרות להתעקש וליצור לעצמן זמן איכות בג'אגלינג המטורף של הקריירה".

שירה צידון היא דוגמא למי שחיה את האהבה שלה ליין. בשנה וחצי האחרונות עובדת שירה כסומליה של מלון 'דה-נורמן' על שתי מסעדותיו – 'נורמן בראסרי' ו'דיינינגס'. לפני כן עבדה שירה צידון כסומלייה של מסעדת 'מול-ים'.

תגיות:
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף