ווינסטון צ'רצ'יל, הבולדוג האנגלי שהנהיג את בריטניה והציל את אירופה מהנאצים, עשה את זה תוך שהוא שותה כל יום, כל היום. למה לנו אין מנהיגים כמותו?
אצלנו, בפינה הקטנה של המזרח התיכון החדש, גילוי פומבי של חיבה לוויסקי טוב או לשמפניה עלול לגרור איתו את סוף הקריירה של מנהיג או פוליטיקאי. בתחילה היינו מדינת צנע והסיכוי שמנהיג יראה בפומבי עם מוצר יוקרה מיובא היה אפסי, מנהיגי המדינה מימין ומשמאל היו צנועים וספרטניים, במיוחד בן גוריון ובגין. בהמשך, כאשר הוסרו החרמות ונפתחו דלתות העולם, היו לא מעט פוליטיקאים שנהנו מצריכת אלכוהול איכותי וארוחה משובחת, אך רובם ככולם בחרו לא להבליט זאת, אם עקב הראוותנות לכאורה שקשורה לכך, אם עקב בעיות כשרות ואם מהפחד שתדבק בהם תדמית הולל חסר אחריות.