בפסטיבל הוויסקי של 'דרך היין' וסנהדרינק פגש טל חוטינר בחבר ותיק בשם 'גלנגויין 15 שנה'. לגימה אחת ממנו הספיקה להזכיר לו כמה הוא אוהב אותו. חברים לא מחליפים...
בזמנו ג'ורג' קונל בחר מקום מושלם כדי לפתוח בו את המזקקה שלו. מקום לא רחוק מגלאזגו, אבל כזה שחבוי מאנשי המכס בתוך ואדי נסתר. אך מסתבר שהוא לא היה הראשון שחשב על זה, משום שגם סבו זיקק במקום. בשנת 1833 מקבל ג'ורג' קונל רישיון ומחליט שלא לייבא פחם כבול, אלא להשתמש בחומרי בעירה מקומיים.
באף משהו לימוני ורענן עם טיפונת קרמל מלוח וניחוח של תירס, כמעט יחד עם משהו צהבהב אולי פרי טרופי. בפה הוויסקי כבר מעט מתובל עם נוכחות יפה של עץ אלון, אגוזי והדרי מעט, וסיומת נהדרת שהולכת ומתייבשת בפה שוב עם אלון טוב ומורגש. בקיצור, שווה לחפש את הוויסקי הנפלא הזה שכאילו לא נכנע לטרנדים המוזרים שעוברים על עולם הוויסקי בשנים האחרונות.
התרעות פיקוד העורף