נאמן למקור: לקראת פסטיבל הוויסקי בוחרים מומחי הוויסקי של סנהדרינק את מותג הוויסקי האהוב עליהם, והפעם: מירה איתן עם בושמילס 10 VS בלאק בוש...
תעשיית האלכוהול העולמית מוצפת בגימיקים וסופרלטיבים שיווקיים, ותעשיית הוויסקי אף היא לא מאחרת אחר השאר. כמעט אחרי כל מוצר וויסקי בסיסי מסורתי שמייצג את פילוסופיית הייצור של המזקקה מופיע וויסקי דינמי ומתחדש שמנסה להתאים עצמו לעולם החדש, הצעיר והתוסס. אחת המזקקות שפחות חוטאות ביצירת גימיקים ונצמדת כמה שיותר למסורת, היא מזקקת 'בושמילס', המתהדרת בתואר המכובד "הוויסקי הכי ישן בעולם".
בשנת 1891 חל שינוי מסוים בתהליך הייצור של המזקקה כשעברו שם לייצר "וויסקי אירי מאלט" בשם "אולד גלין בושמילס", מאלט בן 5 שנים שיוצר מ- 100% שעורה מונבטת. שנים אלה היו טובות למזקקה, גם בשל השינוי וגם בשל גל המהגרים הגדול מאירלנד שהגיע לארצות-הברית, והתגעגע מאוד לוויסקי הבית העדין שלו.
הבושמילס המוכר לכל הוא בושמילס אוריגינל, וויסקי בלנדד המכיל כ-30% מאלט ו-70% גריין. הוא מכיל תערובת של סוגי וויסקי בני 4 שנים, והכי קרוב באפיוניו לוויסקי בלנדד סקוטי טיפוסי, בתוספת 3 זיקוקים האופייניים לוויסקי האירי. וויסקי קליל, פירותי וחביב מאוד לשתייה לא מחייבת. אך שני מותגים אחרים מייצגים באופן יפה ביותר את המזקקה, אחד מהם מדגיש את המורשת העתיקה, ואילו חברו - את השילוב בין הישן לעולם החדש.
סינגל מאלט זה שמיוצר מ-100% שעורה מונבטת ובמזקקה אחת בלבד, מתיישן 10 שנים לפחות, רובו בחביות עץ אלון ברבן אמריקאיות המעניקות לו את העומק הפירותי וטעמי הווניל, דבש והשוקולד שלו. בדומה לשאר הוויסקי של בושמילס, הוא עובר קלייה בחום כדי למנוע טעמים מעושנים, מה שהופך אותו למאלט קלאסי למתחילים.
זהו וויסקי בעל מרקם חלק ונעים וגוף שמנוני ומרוכז, בעל טעם פירותי מתקתק קלות. אף פירותי קליל עם ניחוחות מתובלים, תפוחים, דבש, וניל ומאלט. טעמי שוקולד לבן מומס, צימוקים, שקדים קלויים, תפוחים ירוקים חמצמצים, אגסים ווניל. לוויסקי סיומת חלקה במיוחד עם מתיקות אופיינית נעימה ומעט קריספיות, עם אגוזים ווניל, דבש ניגר וטעמי עץ נעימים ובסוף יובש מאלטי.
זהו וויסקי מופלא שצבר קהל מעריצים, וזכה במדליות רבות בתחרויות שונות בעולם. זהו אחד ממותגי הוויסקי בלנדד הטובים בעולם, ומזקקת בושמילס אוהבת לקרוא לו "הבלנד המיוחד שלנו". מסתבר שזהו וויסקי בלנדד פרימיום שהחל את דרכו כליקר וויסקי ודבש (כמו הדרמבויי), והתגלגל לוויסקי רגיל.
כמיטב המסורת האירית, הוא מיוצר מלתת שיובש בחימום, ללא עשן כלל. הוויסקי מכיל בלנדים של וויסקי בני 6-8 שנים, כשהמאלט תופס לא פחות מ-75% מהבלנד ואתו כמות קטנה של גריין. וויסקי בעל אותם קווי אופי ברורים של המזקקה הוותיקה בעולם, רק בעוצמות גבוהות יותר. זיקוק משולש בדודי נחושת מוביל לוויסקי עדין וחלק במיוחד.
צבעו זהוב אדמדם, בשל השימוש בחביות שרי אולורוסו ספרדיות. לוויסקי גוף בינוני ועשיר. באף בשומת עמוקה של תבלינים, צימוקים ודבש בתוספת נוכחות מאלטית ושוקולד מריר. הוויסקי עוצמתי ומלא בהתחלה, אך הופך די מהר לקליל עם רמז לפירות טריים ויבשים, קרמל וסוכר חום. בפה טעם עשיר של פירות יבשים, מרקם קטיפתי עם טעמים עמוקים ואופי אגוזי מתקתק, עם פירות יבשים, שוקולד מריר, חמאה, סוכר חום ווניל. בסיום מתיקות מתמשכת ונעימה שיוצרת איזון מושלם בין כל טעמי הוויסקי.
לבחור אחד מהשניים יהיה קשה, כי ביומיום הייתי בהחלט נהנית מהבלנד עם קרח בכוס, ואילו לשתייה מתוחכמת ואלגנטית יותר לא הייתי מוותרת על המאלט. בכל מקרה שניהם נעימים מאוד ומענגים, אז למה לוותר על אחד מהם?