אייל נחשון, גיק של קולנוע אבל גם של אלכוהול, מסמן את חמשת הפריימים האלכוהוליים שיושבים חזק בפנתיאון הפילמוגרפי. אלכוהול איז פאקינג פוראבר...
תעשיית פרסי הקולנוע השנתית כבר נותנת בראש, ובראשה טקס פרסי האוסקר ה-89, הדובדבן שבקצפת של תעשיית החלומות המוטרפת הזאת. כוכבים נוצצים מסטייל וברילנטין בחליפות טוקסידו, שחקניות זוהרות מפוצצות בסיליקון ובוטוקס משדרות שיק וגלאם, מסיבות נחשקות רוויות באלכוהול, וערוצי סרטים שמקרינים את מיטב הסרטים הזוכים - תענוג אמיתי לכל פריק של קולנוע.
אם כבר בג'יימס בונד עסקינן, בסרט ה-23 בסדרה, בכיכובו של דניאל קרייג, לאורך כל הסרט נצפה הסוכן השרמנטי שותה וויסקי מבקבוק בעל צורה ייחודית שקהל מעריציו לא יכול לטעות לגביו, גם אם לא ממש רואים את התווית בברור. מדובר בסינגל מאלט הסקוטי, ה"רולס רויס" מק'אלן, והאמת שאין מותג יותר אלגנטי שמתאים לסוכן הוד מלכותה.
ומג'יימס בונד, לאחד מסרטי ההומאז' והפרודיה הרבים על הז'אנר. הסרט בכיכובו של קולין פירת', כסוכן בריטי מעונב. כבר בסצנת הפתיחה אנו רואים את מארק המיל (לוק סקייווקר, לאן נעלמת?) כפרופסור המוחזק כבן ערובה ושוביו מציעים לו וויסקי משובח כמחווה של רצון טוב.
"הוא מדהים", אומר הנבל, שנייה לפני שנשמעת דפיקה בדלת ואלמוני מעונב ואלגנטי נכנס עם חיוך שרמנטי ומחסל את הרעים מבלי להניד עפעף ומבלי לשפוך חלילה טיפה מהדלמור הנדיר. במיומנות רבה הוא מציל את הכוס, מרחרח את המשקה וקובע בזחיחות: "דלמור 1962, זה יהיה חטא לשפוך אותו". הרי ג'יימס בונד כבר לימד אותנו ששמור מדור מיוחד בגיהינום לאלו שמבזבזים וויסקי טוב.
סרטה של סופיה קופולה, בכיכובם של ביל מארי וסקארלט ג'והנסון, זכה באוסקר בקטגוריית התסריט המקורי. הישג נוסף של סרט זה היה בהעלאה לתודעה של הוויסקי היפני שבאותה תקופה עוד היה חדש לעולם המערבי. ביל מארי, בתפקיד שחקן הוליוודי בשלהי הקריירה שלו, מגיע לטוקיו כדי להצטלם לפרסומת של הוויסקי היפני. בסצנה האייקונית יושב מארי בכורסה כאשר הבמאי היפני רודה בו ביפנית ובין כל המילים הלא מובנות ניתן להבין רק משפט אחד באנגלית: "Santory time". על השולחן לידו מונח בקבוק שאז היה די אלמוני, אך כיום הוא אחד מהבלנדים עטורי השבחים והמבוקשים ביותר מבית 'סנטורי' - היביקי 17.
'28 יום אחרי', בכיכובו של קיליאן מרפי, הוא סרט פוסט-אפוקליפטי שהפך לקאלט וזכה לשבחים רבים למרות שאינו מתאים לבעלי קיבה חלשה. ממש כמו הוויסקי שמגיח להופעת אורח בסרט, לגבולין 16. בעולם בו החברה קורסת בעקבות וירוס ההופך כל מי שנחשף אליו למעין זומבי טורף, ארבעה ניצולים המנסים לשרוד, מגיעים במהלך מסע הבריחה שלהם לחנות סופרמרקט נטושה על-מנת להצטייד. בין כל המדפים של צידה חיונית, מגיעים גיבורינו למדף החשוב מכל - מדף הוויסקי.
אחרי כל הוויסקי הזה, אין כמו שמפניה לחגוג אתה את האוסקר. הסרט הקומי עתיר הכוכבים 'ארבעה חדרים', מספר את סיפורו של טד, הבל בוי, בגילומו של טים רות' המצוין, אשר נשאר לבדו במלון בלוס אנג'לס בערב השנה החדשה ועובר מסכת של אירועים הזויים בזה אחר זה, בארבעה חדרים שונים, כאשר בכל חדר סיפור המבוים על-ידי במאי אחר.
הסיפור בחדר האחרון, "האיש מהוליווד", בוים על-ידי קוונטין טרנטינו שגם מככב בסיפור כבמאי הוליוודי מפורסם המתאכסן במלון. טרנטינו ידוע כבמאי שאוהב להשתמש במותגים בדיוניים בסרטיו, כמו סיגריות 'רד אפל' שחוזרות שוב ושוב בסרטיו, אך זה לא המקרה כאן.