נאמן למקור: לקראת פסטיבל הוויסקי בוחרים מומחי הוויסקי של סנהדרינק את מותג הוויסקי האהוב עליהם, והפעם: אבירם כץ עם ניקה מהחבית VS ניקה בלנדד...
כוסאמק עם היפנים האלו. בסושי? נו, זו לא באמת חכמה. מכוניות? אני לא מבין בזה מספיק, אבל גם שם נראה שהם בדרכם לכבוש את העולם. את היינות הטובים בעולם הם התחילו לשתות לנו מזמן ובגללם המחירים עלו. כלכלה? כסף? נו, הלוואי וסבתא היתה מגיעה מטוקיו במקום מלודג'. נדמה כאילו כל תחום שהם נכנסים אליו, צ׳יק צ׳ק הם כובשים אותו, ומראים לעולם איך בעזרת כסף, נחישות והתמדה הם מצליחים לטפס מהר לראש הפירמידה. ככה זה גם עם 'ניקה'.

זה טוב. זה טוב מאוד. אני נמס אל מול סיפורי מסורת והיסטוריה מפוארים, אבל מה לעשות שהחך לא יודע לשקר. ובכל זאת מדובר ביפנים; כבוד למסורת יש להם, גם אם היא מסורת של מישהו אחר. וזה עושה את כל ההבדל.
Nikka From the Barrel הוא אותו הרעיון של הוויסקי הקודם, אבל בחוזק חבית של 51.4% אלכוהול. מדובר בבקבוק עם עיצוב מקסים שמזכיר בקבוקים של בתי-מרקחת, אבל הוא אחד המציקים ביותר כשצריך למזוג ממנו.
לדעתי, על כל מנה שמוזגים מאבדים צ'ייסר שנשפך בדרך בגלל הפייה הקטנה וצורת הבקבוק, או שאלו סתם הידיים הרועדות שלי. בכל אופן, מדובר במשקה עשיר וחזק, עם האלכוהול שנושך אותך, אבל מסביב עוטף אותך ברכות. כאן כבר יש הרבה יותר אופי מהבלנדד 'הרגיל', ומשהו קצת פחות מהודק, כאילו היפנים הרשו לעצמם לשחרר איזה כפתור בחליפה. יופי של נוזל.