מאסטר בלנדר: בלנד הרי יהודה

בורדו, בורגון, קיאנטי, אמרונה, ריוחה ועוד. יאיר גת קופץ ראש לעומק עולמם המופלא של הבלנדים, ונותן בהם סימנים כדי שלא יערבבו אתכם. והפעם: בלנד הרי יהודה…

הבנאדם צריך לכתוב על בלנדים מבורדו, עמק הרון, או וינו ורדה, הוא עושה גוגל קטן, פותח ספר ולומד את רוב מה שהוא צריך לדעת: גבולות, זנים מאושרים לשימוש, שיטות עשייה, כמויות, היסטוריה, מגמות ומה לא. אותו בנאדם צריך לכתוב על בלנד מאזור הרי יהודה - צרצרים...

ישראל עוד לא נסגרה על אזורי היין שלה ולמרות שהנושא עולה מפעם לפעם ברמת הדיבור, לא נראה שהיא מתכוונת לעשות את זה בקרוב. את אזור הרי יהודה שמשתרע, פחות או יותר, בין רמאללה בצפון לבית לחם בדרום ובין בית שמש במערב למעלה אדומים במזרח, אפשר לחלק ללא מעט תתי-אזורים שהקשר ביניהם קיים רק במפה, ושהיינות שנעשים בהם שונים זה מזה כמעט בכל פרמטר אפשרי. המגוון העצום הופך את החיפוש אחר מאפיינים אזוריים ביינות הרי יהודה למתסכל במיוחד. מצד שני, בפני מי שמחפש יינות מקוריים, איכותיים וטעימים מהאזור הזה עומדות כמה מהאפשרויות הטובות ביותר בישראל.

בלנד של ענבי קברנה סוביניון, מרלו וסירה, מכרמים בהרי ירושלים, שהתיישן שנה בחביות. יש לו ריחות ידידותיים של פירות שחורים, תבלינים מתוקים, עשבי תיבול ומחטי אורן. המבנה שלו מוצק וטעמי הפרי המתובלים מובילים לסיומת ארוכה. מבין שלושה היינות בסדרת אסאמבלאז' הוא כרגע היין השלם, הידידותי והמהנה ביותר. מסחרי, אבל עם אופי אזורי.

הבלנד הלבן בסדרת 'היובל' של יקב ירושלים, שהושקה לרגל חמישים שנה לאיחוד העיר, נעשה מחלקים שווים של ענבי קולומברד ואמרלד ריזלינג מאזור שמשון. השילוב בין הקלומברד החומצי והפרחוני לבין האמרלד ריזלינג הפירותי והמתקתק, יוצר יין מאוזן ומהנה עם ריחות וטעמים לא מתחכמים של פרחים, פירות לבנים והדרים, מרקם חלקלק וסיומת חמצמצה מרירה ומרעננת.

כשמדברים על 'אוויר הרים צלול כיין', תמיד נראה לי שהכוונה היא ליין הזה: בלנד בהיר, צלול ורענן של שרדונה וסוביניון בלאן שגדלו בכרמים בהרי יהודה והתבגרו בנירוסטה. יש לו ריחות נקיים של עשב קצור, פירות טרופיים ופירות לבנים טריים, מבנה חד, טעמים רעננים וחמיצות נהדרת. יין שמצליח, כבר די הרבה בצירים ברצף, ללכוד את כל מה שטוב ומהנה בקיץ הישראלי.

ברגעים הראשונים הוא עושה רושם קצת מפוזר, עם ריחות של מלונים בשלים, פירות טרופיים, מינרליות מעניינת ועשבוניות קלה, שלא באמת קשורים למרקם החלקלק שלו ולחמיצות הדקה. כמה דקות מאוחר יותר, מתחילים לעלות גם ריחות רעננים של הדרים ועשב ירוק וכשהתמונה מתגלה במלואה, קשה מאוד שלא להתאהב בו. מי אמר שיינות לבנים צעירים לא יכולים להיות מאתגרים.

ליין, שנעשה מענבי סירה, פטיט סירה ומורבדר והתיישן כשנה בחביות, יש ריחות מרוכזים של פירות שחורים, פרחים, אדמה, בשר מעושן, קפה ותבלינים מתוקים. המגע שלו עם החך דחוס מאוד והטעמים עשירים, מאוזנים ומתובלים, החמיצות טובה והסיומת ארוכה ומתובלת. במצבו הנוכחי, כשלוש שנים לאחר הבציר קשה מאוד ליהנות ממנו, אבל עושה רושם שהוא יתיישן להפליא.