השותה על הגבעה: רמי נעמן

חיליק גורפינקל חושב שהיינות של רמי נעמן הם יינות מלאי שמש ואור. הם אינם ריבתיים או סתם מתוקים וכבדים מדי, הם יינות מקומיים אמיתיים. בקיצור, קשה להסביר את זה. צריך לטעום וזהו...

גלי מתקרבת אלינו בחיוך. היא פותחת בקבוק בורגון ומוזגת לנו כוס. כוס אחת. גם זה יותר מדי. לא רק אחרי כל מה שכבר שתינו, אלא גם, מה לעשות, בגלל תג המחיר. גלי קנתה לא מזמן את 'קפה אלקלעי' הוותיק והנהדר משירי קצב, בעלת הבית הנצחית. היא תשמור בוודאי על מעמדו של בר היין הצמוד כמקדש מעט לחובבי בורגון. הרי היא בעצמה כזאת. היא טועמת קצת מהפטי ורדו של רמי נעמן ומחייכת בנימוס. זה בסדר. אני רגיל.

רמי נעמן הוא סוג של מיסיונר של אזורו. האזור הקטן של רמות נפתלי שנעמן היה מי שאיגד בו את ארבעת יקבי הישוב הקטן לכדי חבורה מלוכדת היוזמת כל שנה מחדש את אחת מחגיגות היין הגדולות בארץ, ועוד היד נטויה. נעמן יודע שליקבי בוטיק, ולתעשיית יין בכלל, אין תקומה ללא תיירות יין פעילה והוא מקדיש את כל מרצו להבאת תיירי יין ליישובו, ולגליל בכלל. לא תמיד זה מצליח אבל הוא לא מוותר. הוא רוצה שתקום דרך יין בגליל העליון, כמו זו הקיימת כבר במטה יהודה. די מדהים שעוד לא קמה אחת כזו כשחושבים על זה.

רמי נעמן, וזה אולי החלק הכי מעניין בשיחה שלנו, מקדש את הטרואר המקומי וטוען שלדעתו אין טעם לנסות ולכפות עליו הר כגיגית, או אולי גיגית כהר. כלומר לנסות וליצור כאן יינות כאילו אירופאים, מרוסני חום ושמש, כאלה שיפיקו חומציות נחשקת על-ידי תהליכים כפויים כמו בציר מוקדם, הוספת חומצה ושאר קונצים. להפך, טוען נעמן, צריך לזרום עם הטבע המקומי. לתת לשמש לדבר. רק לעשות את זה בזהירות. והוא אכן מצליח. היינות שלו מלאי שמש ואור אך אינם ריבתיים או סתם מתוקים וכבדים מדי. לרגע לא. מי שחושב ככה, אינו מתעמק בהם באמת. הם יינות מקומיים אמיתיים. קשה להסביר את זה. צריך לטעום.

"עושים כאן יין 6000 שנה", הוא אומר, "למה אנחנו חייבים כל הזמן להתנצל. אתה יודע שהקברנה פרנק, אביו הביולוגי של הקברנה סוביניון, נולד בכלל כאן ונדד עם הרומאים לבורדו. זה כתוב באנציקלופדיה הצרפתית לזני ענבים". אני טועם שוב את הפרנק שלו. זה באמת יין מכאן. לא יכול להסביר לכם מדוע. צריך סוף-סוף לבקר ביקב, אני חושב לעצמי. לבושתי, עוד לא עשיתי זאת עד היום. ולא שלא הייתי בסביבה. רק שהיו לי עניינים אחרים. אני נשבע שזה לא יקרה שוב ומבטיח לו לבוא בקרוב. וגם לכם כדאי. אני בטוח. מבלי שהייתי אצלו עדיין. כשהערב יורד אנחנו לוחצים יד לגלי ויוצאים אל החושך. אני קצת שיכור. ושמח שאני ככה. לא קורה לי הרבה. שנה טובה.