מור דניאל קפץ לביקור בתפוח הגדול ונדהם ממתקפת יינות הרוזה שפשטה על ניו יורק. מסתבר שנכון לעכשיו הדבר הכי חם בעיר הוא דווקא רוזה קר...
רבות כבר נכתב ועוד ייכתב על עליית קרנו של הרוזה, אותו יין שסבל במשך שנים מחוסר פרסטיז' ונתפש כנחות משום שהוא מיוצר לרוב "על הדרך", כחלק מתהליך יצור היין האדום. תאמינו או לא, חזרתי בשבוע שעבר מהתפוח הגדול ושטחים רבים בו עדיין צבועים בוורוד, הנוף עדיין מוצף בכוסות יין בגווני הצבע ותפריטי היין שפתחתי מייצגים נאמנה את תעשיית הרוזה העולמית. אז מה עוד אפשר לעשות עם יינות רוזה שעדיין לא נעשה? הנה שתי דוגמאות שבחנתי וטעמתי.
השם שנבחר עבור הסוכרייה המשכרת הוא "רוזה כל היום" והמחיר של שקית סוכריות קטנטנה עומד על לא פחות מ-8.5 $. הבציר הראשון של הסוכרייה המבוקשת שוחרר בשנה שעברה (אז יוצרה מרוזה מבציר 2015) ומאז נכנסה הסוכרייה לרשימת הבסט סלרס של הבוטיק.
מי שמעוניין להיכנס לרשימת ההמתנה הארוכה והמייגעת מוזמן לעשות זאת כאן: [email protected], ואפשר גם סתם להתרשם מנפלאותיו של בוטיק הממתקים הקסום הזה: https://www.sugarfina.com/.
כולם כאן מדברים על זה ושואלים איפה אפשר לשתות את הפרו זיי השווה ביותר בעיר ואיך לעזאזל עושים את זה. אני מאמין שאחרי שתקראו את השורות הבאות ותראו כמה זה קל תרצו להתנסות בעצמכם: להזמין לעצמכם אחד, או אפילו להכין בבית. אז במשפט אחד מדובר ביין רוזה קפוא אליו מוסיפים פרי טרי או רכז פרי, אבל למי שמחפש משהו יותר מעמיק אז הרי לכם טיפים להכנת הפרו זיי המושלם וגם הוראות הכנה לרציניים מביניכם.
פרו זיי טוב מתחיל בבחירה ביין הרוזה המתאים ביותר, כזה שמסוגל לשרוד את המקפיא ולא לדהות ולאבד את צביונו הוורדרד. מרבית הפרו זיי שפגשתי התבססו על יינות רוזה עזי צבע מזנים כמו מלבק, פינו נואר, זינפנדל ודומיהם. פרט לצבע חשוב להחליט האם נרצה משקה מתקתק (אז רצוי לבחור ביינות רוזה שמתאפיינים במתיקות כמו ווייט זינפנדל אמריקאי או רוזה ד'אנז'ו מעמק הלואר הצרפתי), או חמצמץ (ואז האופציות רבות יותר).
לאחר שמצאתם את הרוזה המושלם למשימה שלכם, פנו לבחירת הפרי הטוב ביותר שישתדך אליו. רוב הפרו זיי שפגשתי היו מבוססים על תות-שדה טרי. הרי כולנו יודעים שתותים זקוקים לפעמים לזריקת העידוד של הסוכר כדי להוציא מעצמם את האופי המתקתק שלהם.
בקבוק יין רוזה (750 מ"ל) סירופ מ- ½ או ¼ כוס סוכר (הכמות לשיקול דעתכם, בהתאם למתיקות המבוקשת) 75 מ"ל מיץ לימון, טרי 240 מ"ל סירופ איכותי בטעם פרי, או ¼ קילו פרי טרי טחון (לבחירתכם) קרח גרוס
מזגו את יין הרוזה לתבנית שטוחה (עדיף להשתמש בתבנית ביתית להכנת קוביות קרח) והכניסו למקפיא עד שהיין קופא כמעט לגמרי (כשש שעות). בינתיים הכינו את סירופ הסוכר: חממו בסיר קטן את כמות הסוכר הרצויה ביחד עם כמות מים זהה והביאו לרתיחה, הוסיפו את הסירופ הפרי או את מחית הפרי הטרי, הורידו מהאש וצננו.
הכניסו לבלנדר את הרוזה הקפוא, הוסיפו את מיץ הלימון, את הקרח הגרוס ואת הסירופ או הפרי הטרי והפעילו את הבלנדר עד לקבלת מרקם חלק. הכניסו למקפיא לחצי שעה לפני ההגשה. את המשקה ניתן לחזק באלכוהול על-ידי תוספת של מעט וודקה, או להמתיק על-ידי תוספת של מעט גרנדין.
מקווה שהשתכנעתם. המסקנה המתבקשת הקיץ הזה היא שיינות הרוזה מצרפת, מאיטליה, מארצות-הברית, מספרד, מגרמניה ומרחבי הגלובוס כולו, כמו גם דובוני הגומי והפרו זיי, הם אינם טרנד בר חלוף, אלא הם כאן כדי להישאר.
התרעות פיקוד העורף