כידוע, חוק איסור פרסום האלכוהול מגדיר במדויק את הפרטים שיכולים להופיע בפרסומות למשקאות חריפים. מחלקת השיווק של 'טפרברג' יצרה עוקף מכשול עם טרילוגיית 'סיפורי יין'...
השנה, יקב טפרברג ומשרד הפרסום שלו, לקחו את זה עוד צעד אחד קדימה והפיקו את: "סיפורי יין", מקבץ של שלושה סרטים קצרים, שמוקרנים ברשת 'סינמה סיטי' ועוסקים, כל אחד בדרכו, באחד הערכים היסודיים של המותג טפרברג: המשפחה הישראלית.
המשפחה הישראלית, לפחות לפי סיפורי היין של טפרברג, היא די דפוקה. הסרט הראשון 'יין' שביים טל זגרבה – זוכה פרס 'הבמאי המבטיח לשנת 2017' בפסטיבל קאן, כולל אירוע לב וסצנת בית-חולים. בסרט השני, 'מתי בפעם האחרונה', שנוצר על-ידי דנה לרר, שזכתה לציון לשבח בפסטיבל הקולנוע בירושלים בשנת 2015, משתתפים אכזבות, תאונת דרכים וילדים מעצבנים. ואילו הסרט השלישי, 'תדרים' של אורי מרגלית וטל מנקס, מתרחש ברובו בבית-קברות. אבל אין מה לדאוג. בסוף, כל המשפחות מתאחדות, כל הזוגות מצחקקים והכל בא על מקומו בשלום.
הסופים הטובים, השחקנים המוכרים, העיצוב המוקפד והבימוי המלוטש, יכולים היו להפוך כל אחד מסיפורי היין הללו לפרסומת קצת יותר מדי ארוכה. אבל זה לא קרה. הבקבוקים נמצאים שם כמעט במקרה, בלי קלוז-אפים דרמטיים ובלי שתיאמר אפילו פעם אחת המילה 'טפרברג'. זה די מרשים.
מבחינה שיווקית, גם אם אף אחד לא יראה את הסרטים הללו, חוץ מבני המשפחות של היוצרים, מדובר בהברקה מהסוג שזוכה בפרסים בתחרויות פרסום בחו"ל. חיזוק של ערכי המותג, התמודדות חכמה עם רגולציה ותמיכה ביוצרים צעירים, בכרטיס אחד, זה משהו ששופטים בתחרויות כאלה אוהבים.
אין לי דרך להעריך איך הפעילות הזו תשפיע על המכירות של טפרברג, אבל אני בטוח, שאם במחלקות השיווק של עוד שניים/שלושה יקבים גדולים, יושבים עכשיו אנשים וחושבים איך להתעלות על הפרויקט הזה, השבועות שלפני ראש-השנה הבא, יהיו סופר מעניינים.
התרעות פיקוד העורף