סטוריבורד: יקב חרשים

הייננית רוני ססלוב, חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן, חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'חרשים'…

מעריב אונליין - לוגו צילום: מעריב אונליין
מעריב אונליין - זכויות יוצרים
מעריב אונליין - זכויות יוצרים | צילום: מעריב אונליין

הייננית רוני ססלוב, חמושה בג'יפ ובצלם רן בירן, חורשת את הארץ כדי להביא לכם את הסיפורים שמאחורי היקבים, והפעם: יקב 'חרשים'…

את גדי ויובל מיקב 'חרשים' הכרתי עוד בכרם האורגני בקדיתא כשמכרתי להם קצת מהענבים אשר גידלתי. הם היו אז שני צעירים שרק נכנסו לעניינים, אך נראה שטבעי להם להיות בסביבה זו. גדי ויובל כל-כך התרגשו מהענבים שידעתי שהם יעשו מהם משהו טוב. "הכל התחיל בגיל 17. ישבנו בפאב של מצפה חרשים, פאב קטן, 5 שולחנות, ועלה בנו הרצון לטפל בחלקת אדמה. לא היה לנו שום רקע חקלאי חוץ מגינת ירק ביתית, אבל בכל זאת הרי גדלנו בטבע, והכרנו אותו מקרוב", מספר גדי. במצפה חרשים ישנן כמה חלקות חקלאיות קטנות: שניים או שלושה דונם של דובדבנים, אגסים ואפרסקים וכרם. "הכרם היה נטוש אז ביקשנו לטפל בו, ולאחר שקיבלנו אישור התחלנו בתהליך שיקום הכרם בעזרת הדרכה, וכל הזמן למדנו עוד", מספר יובל.

החיבור לטבע היה לגמרי טבעי עבור גדי ויובל. הם גדלו בו יחדיו עוד מגיל ינקות, כך שגידול הענבים היה עבורם המשך לגמרי טבעי לכך. גם כשהתגייסו לצבא בילו השניים את סופי השבוע שלהם בכרם ואפילו את החופשות שלהם הם הקדישו לטיפוח הגפנים. הגידול תמיד היה בר-קיימא, אורגני, ובשנים האחרונות אורגני-ביודינאמי על-פי התורה של רודולף שטיינר. במצפה חרשים כל הגידולים חייבים להיות אורגניים, זאת מסיבות אידאולוגיות ובשל הקרבה של השטחים החקלאיים למקום המגורים.

"בהתחלה רק מכרנו את הענבים שגידלנו, ומי שלקח ממש התלהב, אבל אז התחילו להגיע הצעות שנטפל גם בחלקות נוספות. פתאום התחלנו להבין שמשהו טוב קורה כאן ושזה אזור שמתאים לגידול ענבי יין איכותיים". השניים, שלפתע מצאו את עצמם נכנסים לייצור יין, החליטו ללכת ללמוד עשיית יין במכללת תל-חי. הלימודים במכללה פתחו בפניהם עולם חדש ומשם הם המשיכו את הלימודים בעזרתם יועצים, מתוך סקרנות והרבה תשומת-לב.

היין הראשון שעשו השניים היה בדמיג'אן מזכוכית, 20 ליטר שרדונה אותו הם שמו במקרר הבית. בשנת 2009 הם התחילו לעשות שרדונה, כשבהתחלה הם ערכו המון ניסויים שונים על-מנת לראות הבדלים בעשייה וללמוד מכך. "עשינו לעצמנו בית-ספר פרטי ליין, הכל בדמיג'אנים, כאשר כל דמיג'אן קיבל יחס אחר. עשינו השוואות וככה התחלנו לגבש מה אנחנו רוצים. בנוסף, טעמנו המון יינות כדי לראות מה קורה בארץ ובעולם, באיזה אסטרטגיות משתמשים, שימוש בעץ וסגנונות שונים", מספר יובל. בשנת 2011 הם כבר היו מרוצים מהתוצאה וגם אנשי מקצוע שטעמו את היין פירגנו אישרו.

בכרם וביקב העבודה נעשית בהתאם ללוח השנה הביודינאמי המתאר את מרחק הירח מכדור הארץ ומאפיין את הימים בימי "פרח", "פרי", "עלה" ו"שורש", כאשר לכל יום יש אנרגיות משלו. לדוגמא, שפייה עדיף לעשות כשהירח רחוק וכח המשיכה של כדור הארץ חזק; התסיסה עדיף שתתבצע כשהירח קרוב; ואילו לבצור מומלץ ביום פרח או פרי.

תגיות:
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף