חברי המועצה התכנסו לערב טעימות מיוחד במהלכו נטעמו 4 יינות תוך האזנה לארבעה שירים, וחזרו הביתה עם תובנה: מסתבר שדברים ששומעים משם לא שומעים מכאן...

"בטח סדרה לא מאוד גבוהה", רשמתי לעצמי לפני שעברתי לכוס השלישית, הפעם עם שיר שכולנו מכירים, בעיבוד בוסה נובה מפנק. היין היה פרחוני, אדמתי, מתובל, מעודן ומהנה והחיבור בינו לבין המוזיקה היה לא פחות ממושלם. "כיף של יין", רשמתי לעצמי. גם על האבחנות הללו לא היו יותר מדי חילוקי דעות בין הטועמים, למרות שכמו בסיבוב הקודם, לא הגענו להסכמות בנוגע למחיר שלו, או להסכמה באלה הזדמנויות היינו שותים אותו.


טעימות יין הן עסק סובייקטיבי, ואני אומר את זה בתור אחד שטועם הרבה יין. התרשמויות שעל הנייר הנראות כמו משהו מדעי שאפשר למדוד במספרים, מושפעות מאלף ואחד גורמים: ממה שאכלתם בבוקר, דרך היום שהיה לכם בעבודה ועד למוזיקה שאתם שומעים, וטעימת האוזניות של יקב 'הרי גליל' ו'האוס אוף מארלי' מוכיחה את זה מעבר לכל ספק. מצד שני, אני סומך עליכם שבבחירות היין שלכם, כמו בבחירות המוזיקליות, אתם לא מסתפקים בלסמוך על משהו שכתב מישהו, אלא מתנסים בכך בעצמכם ומקבלים החלטות על-פי ההרגשות שלכם באותו רגע. תאמינו לי: זה הרבה יותר פשוט ממה שזה נשמע...