משפחת ה'גרנאש' מורכבת מצאצא אדום, לבן ואפור, שלא רק צובעים את הכרמים, אלא גם מגוונים לנו את הטעמים. מור דניאל על הזן הנדיב שמביא אל כוס היין שלנו המון שמחת חיים...
יש לי גוף נאה, אני במשקל הנכון ובעל לוק ואופי ים-תיכוני. אני גם עשיר, עמיד, קשוח, חם ועסיסי... מי אני? תשובה: גרנאש אדום, אחד מזני הענבים החשובים והנטועים בעולם שרוב השותים כלל לא טרח לעשות מולו את ההיכרות האישית הראויה לו. עד כמה מופתעים תהיו לגלות שהזן הזה עומד מאחורי כמה מהיינות הגדולים והמבוקשים בעולם ושאשכולותיו צומחים על כמה מהגפנים העתיקות ביותר באירופה?
בחסות האיחוד האירופי
בסוף המאה העשרים הוא היה לזן השני הנטוע בעולם ורוב הכרמים שלו היו נטועים בספרד ובדרום-צרפת. בשנת 2010 נטיעותיו התמעטו והוא ירד למקום השביעי, זאת בעקבות פעילות אינטנסיבית בחסות האיחוד האירופי שמטרתה להוריד את נטיעות הגפנים בספרד - תעשיית היין בעלת שטח הכרמים הגדול בעולם ביחס לשטחה. כי כשרוצים איכות חייב לוותר על הכמות (!).
הפיבוריט של האפיפיור
באשר למקומו בעולם היין החדש, עד לאמצע שנות השישים של המאה הקודמת הוא שלט בכרמי אוסטרליה, שסמנה אותו כבעל פוטנציאל להוביל את תעשייתה המתהווה (בקבקה מהזן יינות גנריים ויינות בלנד), אך זן השיראז הצליח להדיחו ובסוף שנות השבעים קיבל את המלוכה לעצמו. ויזה לארצות-הברית הוא קיבל בשנת 1989 במסגרת שיתוף פעולה בין יקב 'טבלאס קריק' לבין משפחת 'בוקסטל' המפורסמת מהשאטונף דו פאפ, שיתוף פעולה שהוליד יינות נפלאים מזני עמק הרון ובעיקר מזן הגרנאש האדום.
נדיבות ושמחת חיים
גם בתעשיית הרוזה של פרובאנס מככב לו זן הגרנאש האדום, אשר קליפתו העבה וצבעו העז מאפשרים את לידתם של יינות רוזה מרעננים וטריים (באזור הקוט דה פרובאנס הוא מתערבב בדרך-כלל עם סינסאו ומורבדר). שחקן חשוב הוא גם בטאבל ובליראק המפורסמים ביינות הרוזה המורכבים שמיוצרים על אדמתם. אני בחרתי לחגוג עם הרוזה הנפלא של יקב יתיר שמורכב מענבי גרנאש (67%), מורבדר (30%) וויונייה (3%), שנבצרו מכרמי היקב ביער יתיר. תענוג של רוזה, צבע ורוד שנוטה לאדום, ארומה מעט פרחונית, חומציות נפלאה ומעט תיבול.
צמד יינות, אדום ולבן מאזור טרה אלטה, ה-DO הגבוה והדרומי ביותר באזור קטלוניה שההתעניינות בו, כמו גם ההתעניינות באזור טאגונה, השכן מן המזרח, עלתה בעקבות עלית קרנו של אזור פריוראט בחסותו של לא אחר מזן הגרנאצ'ה. ענבי הגראנצ'ה בלאנקה נצברו מחלקות כרם בוגרות וצעירות, ולאחר התסיסה התיישן היין חודשיים על שמריו. ארומה נפלאה של מלון צהוב, גוף בינוני, רעננות ומרקם מעט קרמי. גם ענבי הגראנצ'ה נגרה נבצרו מחלקות כרם בוגרות וצעירות שניטעו על אדמות חול וחימר. היין לא התיישן בחביות עץ, כך נשמר הפרופיל הרענן והפירותי של הזן. יין אקספרסיבי, טעמים של פרי אדום, רמז למינרליות וטאנינים מתקתקים ורכים. מבקר היין המפורסם רוברט פרקר העניק ליין הזה 90 נקודות.
היין הזה בוקבק לראשונה לרגל יום ההולדת ה-120 של היקב ועל התווית שלו מתנוסס הדפס של חביות העץ שעיצב עבור היקב האמן המפורסם חוויאר מריסקל שנולד בשנת 1950 בוולנסיה, המקום בו נולד גם היין הזה. 100% ענבי גרנאש טינטורייה שנבצר מגפנים בוגרות שגילן הממוצע 35 שנה. היין התיישן 8 חודשים בחבית עץ אלון צרפתי. טעמי דובדבן ושזיף שחור, חומציות נעימה, מרקם מחוספס, מינרלי מעט ומעושן.
אלווארו פאלסיוס הוא אחד מהיצרנים החשובים והמרתקים של ספרד, זה שעומד מאחורי הרנסנאס של אזור היין האקזוטי, פריוראט. בן למשפחת ייננים מריוחה שעשה סטאז' ב'שאטו פטרוס' ומברך אותנו ביינות שאי-אפשר לשבת בשקט כאשר הם בסביבה. לה טראסס הוא חיבור נפלא בין ענבי גראנצ'ה טינטה, קאריניאנה ומעט קברנה סוביניון שנבצרו מכרמים שניטעו על אדמת צפחה קטלנית מסורתית (Llicorella). היין התיישן שנה בחביות עץ אלון צרפתי משומשות, 80% בשימוש שני ושלישי. גוף מלא, באף ארומה של פריחה סגולה, מרקם קטיפתי, המון טוהר וסיומת ארוכה ומענגת. יין פשוט מרגש!
פאלסיוס לא היה יכול להחיות את כרמי הגראנצ'ה בפריוראט לבד, הוא עשה זאת ביחד עם "חבריו למשק", רנה ברבייר (יקב קלוס מוגדור) ולואיס פרז (יקב מאס מרטינט). אז החלטתי לצרף לחגיגות גם יין מהמרתף של היקב האחרון, שמובל היום על-ידי הבת והייננית המוכשרת, שרה פרז. לא בכדי היא עומדת מאחורי כמה מהיינות הספרדיים היותר מבוקשים על המדף. המנוט הוא בלנד של 40% גרנאצ'ה, 20% קריניאנה, 30% סירה, 10% מרלו, שהתיישן 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי בנפח 300 ליטר (30% חדשות). ליין גוף בינוני, טעמי ליקריץ ואוכמניות וסיומת מעט מתובלת. ביטוי נפלא לאקזוטיות שביינות האזור הזה.
פרט ליינות סירה משובחים מגבעת ההרמיטאז' שבצפון-הרון מייצר ז'אן לואי שאב, אחת האגדות של העמק, גם את היין הזה, שמוכיח שגם קוט דו רון בסיסי, אם הוא מגיע מהידיים הנכונות, יכול להיות ערב לחך ובעל פוטנציאל יישון לא רע בכלל. בלנד של ענבי גרנאש וסירה (אגב, רוב ענבי הסירה ליין הזה הגיעו מכרמים בצפון עמק הרון!) ביחס זהה. ליין שהתיישן כשנה בחביות עץ אלון מבורגון (228 ליטר), גוף בינוני, אלגנטי, דחוס ומעט אניסי וחרפרף בסיומת שלו.
השאטונף הוא היין החשוב של דרום-עמק הרון הצרפתי ואחת מהפסגות של זן הגרנאש. אז נכון שלפי המסורת באזור הזה מערבבים אותו ביחד עם 12 זנים נוספים, אך יש גם לא מעט יצרנים שעושים לו כבוד גדול ומעניקים לו מעמד של יין גנרי. אחד מהם, נמצא כאן לפניכם והזמנתי גם אותו להצטרף לחגיגה. היין יוצר מ-100% ענבי גרנאש שנבצרו מכרמים באזור השאטונף דו פאפ, כאשר 50% מהיין התיישן בחביות עץ למשך כשנה והיתר במכלי בטון מסורתיים. יין בעל גוף בינוני, פרי שחור עסיסי וחומציות נעימה. ביטוי נפלא לזן ולמגמה הרווחת באזור הזה לייצר גם שאטונף מונגש יותר.
הגרנאש הוא גם שחקן מוביל ביינות לנגדוק-רוסיון. אזור היין הגדול של צרפת ששוכן בדרומה. את יינותיו של פול מאס אפשר לתאר במשפט אחד – תמורה בלתי רגילה למחיר. הסוד שחבוי בהם הוא איפוק ואלגנטיות באזור שבקלות אפשר לחטוא לאקספרסיביות ולמוחצנות. ענבי הגרנאש נבצרו מגפנים בוגרות בדרום צרפת. 80% מהיין התיישן בעץ אמריקאי, 20% בעץ צרפתי. גוף בינוני, ארומה וטעמים של פירות יער, רמז ונילי וסיומת נעימה.
היין הזה נכנס לרשימה של היינות שג'נסיס רובינסון, מבקרת היין הבריטית המפורסמת, דרגה ואהבה עת שבקרה בארץ לאחרונה. אז אולי קטונתי לדבר עליו, אך הוא בהחלט שווה כל שבח ודבר תהילה. הענבים נבצרו מכרם בגליל העליון הנטוע על מורדות הר מירון, אדמת גיר וטרה-רוסה וללא השקיה. ביין הזה יש בעיקר ענבי גרנאש לבן, אך גם מעט ענבי רוסאן (10%). חלקו תסס בחביות עץ אלון צרפתי (500 ליטר), חלקן חדשות וחלקן משומשות, כך התקבלו רעננות וטריות לצד עומק, מורכבות ומרקם קרמי. גוף בינוני, פרי נפלא, ארומה פרחונית לבנה, מורכבות וסיומת מענגת. יחיד במינו בנוף שלנו.
ויתקין הוא יקב משפחתי שתחת ניצוחו של היינן המוכשר אסף פז עושה הרבה כבוד לזני הענבים הים-תיכוניים. בשקט, בשקט, לפני כולם ובלי לעשות הרבה רעש, הניף היקב הזה את דגל הים-תיכוניות והיה הראשון לבקבק יינות איכות מזני ענבים ים-תיכוניים שאותתו לכולם שבהם טמון הפוטנציאל. ענבי הגרנאש נבצרו מכרם קטן הנטוע בהדליית גביע, על מדרון מתון על גדות נחל סמוך למושב עמיקם, אדמת גיר וחרסית עשירה בחלוקי נחל וללא השקיה. יישון שנה בחביות עץ אלון צרפתי, 50% חדשות. מדובר ביין שבוקבק בכמות קטנה מאוד, פחות מאלף בקבוקים ופשוט שווה לשים את היד עליו. גם בציר 2014 וגם 2015 מבטאים איזה פסגה אליה הזן הזה צריך לשאוף באזורנו. גוף בינוני, טעמים של פירות יער וקינמון, בציר 2015 רענן וחומצי יותר.
גשם, גשם, בוא. אי-אפשר להצדיע לזן הגרנאש בלי להזמין את יינות גשם (רוזה, לבן ואדום) של יקב שאטו גולן. סדרה שעושה המון כבוד לזן הזה ולזני ענבים נוספים, בני המשפחה הים-תיכונית. בחרתי לצרף לחוגגים את הגשם האדום שכבר שנים (החל משנת 2005) מעשיר את מדף היין הישראלי בעשייה מיוחדת במינה. בלנד של 42% ענבי מורבדר, 29% ענבי גרנאש ו-29% ענבי סירה שנבצרו מכרם שאטו גולן, כ-400 מטר מעל פני הים, קרקע בזלתית, עשירה בחרסית. היין התיישן 12 חודשים בחביות עץ צרפתי גדולות (בין 350 ל-500 ליטר). הגרנאש מביא טעמי פרי ותבלין מתוק ומאריך את הסיומת של היין הזה, המורבדר מוסיף ארומה פרחונית והסירה טעמי פרי וזית שחור. כמה טוב שיש את היין הזה לתעשייה הישראלית!
חוגג מקומי אחרון שצורף לחגיגות הוא האינטגריטאז' של יקב טפרברג. בלנד של זני ענבים ים-תיכוניים: 40% גרנאש (כרמים בעמק איילון), 30% סירה (כרמים בעמק איילון), 15% מורבדר (כרמים בכרמי יוסף) ו-15% קריניאן (כרמים באזור גדרה). היין התיישן 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי משומשות. עבודה נהדרת של שימור הפרופיל של כל אחד מהזנים. פירותיות עשירה לצד טעמי תבלין מתקתק ומרקם רך שמאוד מחמיאים ליין הזה.
אז איך מסיימים חגיגה כל-כך צבעונית ומשמחת? מבינים שיש עוד המון יינות לשתות ולכלול ברשימת המוזמנים העתידית, מפנימים שלזן הזה יש המון מה להגיד ומה לתרום לכוס היין שלנו ולתעשיית היין הישראלית ומרעננים את מקרר היין הביתי שלנו בכמה יינות גרנאש שיגרמו לנו להיזכר בכל הטוב שיש לעולם היין להציע לנו.
התרעות פיקוד העורף