יאיר גת חושב שגם אם היינות מיקבי קליפורניה שנחתו כאן לאחרונה לא נושאים בשורה גדולה, הם בהחלט סוסי עבודה שעשויים היטב, ולחלקם יש פוטנציאל להפוך אפילו ללהיטים...
בתחילת החודש השתוללו באזורי היין נאפה וסונומה שבקליפורניה יותר משתיים עשרה דליקות ששרפו יותר מחמישים אלף דונם ויותר מחמש מאות מבנים, גרמו לפינוי של יותר מעשרים אלף אנשים מביתם, השמידו כאלפיים בתים ועסקים וגרמו למותם של עשרות. וראו זה פלא, במקום למצוא איזה מקסיקני עם נרגילה או לתת לאוטובוס מלא בצוערים של שירות בתי-הסוהר להיקלע למלכודת אש, ועל הדרך להעשיר את חיינו בנוכחותה של אחת, נאוה בוקר, האמריקאים האלה, שלא יודעים אלתור מהו ועושים רק מה שאומרים להם, פינו את האזור די מהר, והשתלטו על הלהבות בלי להאשים אף אחד חוץ מהיובש והרוחות. לפעמים, כדי לעשות דברים כמו שצריך, עדיף לעשות אותם לפי הפרוטוקול.
היין, שתסס בחלקו בחביות עץ, הוא סוביניון בלאן מקליפורניה כמו שכתוב בספר. במפגש הראשון שלו עם האף עולים ריחות רעננים של אשכולית ועשב קצור, ולאחריהם שכבה דקה של פירות טרופיים ופירות כתומים בשלים. הטעמים רעננים ומאוזנים והסיומת מרירה מעט. יין בסיסי, חביב ועשוי היטב עם תג מחיר קצת גבוה לטעמי.
שרדונה אמריקאי הוא צירוף מילים שעצם המחשבה עליהן ממלא את הפה בטעמי חמאה ואלון קלוי. למרבה השמחה, נוכחות העץ ביין, שהתיישן שבעה חודשים בחביות, אמנם מורגשת היטב, אבל בלי להגזים. יין מאופק, מינרלי מעט עם חמיצות חדה וסיומת מרעננת.
בהשוואה לשרדונה של סטרלינג הוא קצת חורג מהפרוטוקול, עם ריחות מחומצנים, שרופים על גבול הקרמל, טעמים בשלים, חמיצות מתונה וסיומת מחוספסת. אני אולי לא התלהבתי, אבל אני די בטוח שיהיה גם מי שיחשוב שהוא מעניין.
יין מאופק, קמצן כמעט, עם ריחות לא מאוד נקיים של פירות שחורים ותבלינים. יחסית לאף המתון, המגע עם החך אגרסיבי, החמיצות בולטת על רקע טעמי הפרי הבשלים והמבנה מוצק במיוחד. יכול להיות שצריך ליישן אותו עוד קצת, אם כי לא בטוח שהפרי יעמוד בזה.
יופי של קברנה סוביניון, עם ריחות של שזיפים בשלים, פירות שחורים כמו אלה שכותבים עליהם בספרים, ותבלינים. המרקם חלקלק ונעים, החמיצות טובה והמבנה מלא ומוצק. אולי אפילו קצת יותר מדי מוצק בשלב זה. מצד שני, זה אומר שאם אתם ממש רוצים, תוכלו ליישן אותו כמה שנים.