בישראל אוהבים לדבר על כל דבר. גם על יין. וכשבין יין לדיבור נוצר חיבור, מתחילים העניינים להתחמם. מירה איתן במדור חדש עם הסיפורים שמאחורי הדיבורים. והפעם: פרלמנט נס-ציונה...
בארץ קיימות עשרות קבוצות, פורומים ופרלמנטים ליין. במרבית המקרים מושב הפרלמנטים הוא חנויות היין, רובם מתקיימים בימי ששי, אם כי אפשר למצוא גם לא מעט קבוצות הנפגשות בימים נוספים. הדבר מתפשט כמעט כמו מגיפה. כשחשבתי לכתוב על פרלמנטים של יין הועלו בפניי לא מעט שמות, ביניהם: פורומי היין בחנויות 'דרך היין', פורום 'בוסתן בצפון', הקבוצות של יגיל בראל, הפרלמנטים של רוזנר ושל סואידן בחיפה ועוד רבים וטובים. המדור החדש הזה יעסוק כולו בדיבורים. לא בשתיקות, והמילים - לעתים כבדות כסלעים ולעתים מתעופפות כפרפרים - אין להן חשיבות רבה, כי כל מילה מחוזקת ביין. ככה זה פרלמנט של יין.
פרלמנט היין הראשון שזכור לי היה לפני קצת יותר מעשרים שנה בחנות המשקאות של גדי באור-עקיבא. בצהרי יום ששי הראשון, מזה רבים אחריו, נכנסתי לחנות ופגשתי חבורה עליזה, מגוונת גילאים, שישבה ליד שולחן גדול, לפניהם בקבוקי יין שזה עתה נפתחו, פתיליות שעליהן עמדו סירים מהבילים מעלי ניחוחות עזים, ושיחות ערניות בענייני דיומא זרמו כמעט כמו היין. פרלמנט של חובבי יין, או כפי שמכנה אותו גדי, קבלת שבת אלכוהולית.
בפרלמנט יין הדבר החשוב ביותר, פרט ליין, היא חווית ההתקבצות יחדיו של אנשים שונים, שלרוב אין להם קשר מחוץ לפרלמנט עצמו, סביב נושא שמאחד את כולם. החבורה מוצאת לעצמה מקום שמוכן לארח אותה בסובלנות ולהעניק לה שירות מקצועי טוב, ומפה מתחיל להיווצר הווי קבוע, לרוב רווי חוש הומור שהולך ומתעצם, אם כי לא תמיד משתבח, עם כל כוס יין נוספת שנמזגת ומתרוקנת.
בפרלמנט נס-ציונה הרוב הוא גברי, הגילאים מגוונים, מגיל ביניים ועד לגיל גבורות, עם יתרון מספרי לגיל המבוגר. בפרלמנט נס-ציונה יש רק שתיים או שלוש נשים, ו"הלנה היפה" לא הגיעה הפעם. חברי הפרלמנט לא מקבלים את הנכונות לארח אותם כדבר המובן מאליו, ומעריכים מאוד את בעלי המקום ומנהלי החנות שמאפשרים להם לשבת שם כל יום ששי ולטעום יינות. כל חברי הפרלמנט הם חובבי יין ברמות שונות, החל מטעימת יין במסגרת מפגשי הפרלמנט ובבית ועד לייצור עצמי של יין, חלקם בעלי מקררי ומרתפי יין ואוסף חביב בבית משל עצמם.
את היין בוחרים חברי הפרלמנט באופן אקראי, בלי עדיפות לזן כלשהו, ארץ מוצא או מחיר. היין שייטעם בפרלמנט הזה תלוי בבוחר. לפעמים יש מישהו אחד שנבחר להחליט מאיזושהי סיבה, או שאחד החברים ממליץ על יין מסוים ואותו טועמים בשמחה. היינות יהיו כמעט תמיד אדומים. לעתים מנסים דברים חדשים לחלוטין, כולל יינות ישראליים, אם כי יש נטייה יותר לכיוון חו"ל, "מכיוון שההיצע שם גדול יותר".
מרגע שהיין נמזג לכוסות מתחילים הדיבורים סביב היין - עפיצות, חמיצות, צעיר או בוגר, מה מורגש בחך, האם היין ארוך, האם יש מתיקות, אלכוהולית או שיורית ועוד. לעתים יש קצת הסברים על עולם היין, קצת היסטוריה - אם מישהו שואל, שיחה על יקבים, ושיחה על אוכל. מפה גולשים לסיפורים מהעבר, ויש הרבה סיפורים עקב הגיל המבוגר של חלק מחברי הפרלמנט.
מכאן השיחה גלשה לעולמם של יינות האמרונה, לצימוקים, ועד למחיה - אותו משקה אניסי שמכינים במרוקו מצימוקים. עקב כובדו של האמרונה, לפחות עבור חובבת יינות לבנים ורוזה צוננים שכמוני, המשכו של יום השישי הזה התנהל לו מאוד בעצלתיים.
התרעות פיקוד העורף