מועדון ארוחת הבוקר: בעלי-חיים בכרמים

חשבתם שרק מחלות ומגפות תוקפות את הכרמים ומעמידות בסיכון את תעשיית היין העולמית? אז חשבתם. הנה חמישה בעלי-חיים שאוהבים ענבים לא פחות מכם...

מקורו של היונק הפרוותי הזה בצפון-יבשת אמריקה, והוא בטח מזוהה עבור חלקכם עם כובעי הפרווה עטורי זנב הדביבון שחבשו גיבורי ספרות אמריקאית וסרטים מצוירים.

הדביבונים הצליחו להתגבר על האתגרים שהציב בפניהם הטבע הגרמני ובהחלט הסתגלו יפה לתנאים הלא שגרתיים עבורם, עד לכדי כך שכיום מסתובבים במדינה כמיליון מהם. מעת לעת סובלת גרמניה ממתקפות דביבונים שמסבים נזק גדול לחקלאות ולעתים אף תוקפים בני-אדם. המדינה, מבחינתה, מתקשה לשלוט בקצב הילודה ובנזקים שהם משאירים אחריהם. בשנת 2005, למשל, השמידו מאות דביבונים בציר באזור ברדנבורג ממערב לברלין.

אז אם חשבתם שהמרכיב העיקרי בנוף הפסטורלי של העמקים שבין פירנצה לבין סיינה הוא כרמי הסנג'ובזה, אז אשמח לחדש לכם שבאזור עוצר הנשימה הזה מתרוצצים להם מאות אלפי חזרזירי בר שמכורים גם הם, כמו רבים מאתנו, לטעמו של הענב האיטלקי. לא אחת פושטות להקות שלהם על הכרמים, זוללות את הענבים ומסבות לכורמים נזק רב. הכורמים ובעלי היקבים מבחינתם זועקים לעזרה ולא מצליחים לשלוט במצב.

ייננים וכורמים באזור פרנשהוק מספרים שהבבונים מצליחים לעקוף את הגדר החשמלית ואת טכנולוגית החיישנים כדי להגיע לפרי הנחשק וכי לרוב הם פוקדים את הכרמים בשעות קבועות. לפעמים, בעת הזלילה, נתקל בבון בענב שהחל לתסוס ואז הוא נצפה משתולל ורוקד לאחר שקיבל מנת אלכוהול הגונה. בשנים האחרונות משתמשים כמה ייננים באזור בפתרון יצרתי מאוד להתמודד עם הפורעים: הם מפזרים נחשי גומי בכרמים ואף מוסיפים אפקט שמע. מסתבר שזה עובד להם!

ציפורים הן הסיוט של הכרמים ושל בעליהם, נמצאות בכל מקום ודוחפות את המקור שלהן לכל אשכול שנקלע לדרכן. קבלו את הציפורים תאוות הענבים. בכל אזור גידול יין מתעופפת לה לפחות ציפור מקומית אחת שיש לה תיאבון גדול לענבים. אז מה עושים? מגדלים ברחבי העולם מוצאים דרכים מקוריות להגן על היבולים שלהם מפני המעופפים.

למרביתכם וודאי מוכרת תמונת הנוף של השקיות החומות שמבצבצות מבין שריגי הכרם, מכילות בתוכן אשכולות ומגנות עליהן מפני מקור הציפורים, אך זו רק דרך אחת להתמודד עם הצרה. דרך שכיחה נוספת היא גידור הכרמים ברשת, ברגע בו הענבים מתחילים לשנות את צבעם ולהבשיל. מסתבר שהציפורים חושקות בענבים הקטנים וכהי העור ולכן הפרדה בכרמים בין זנים אדומים לבין זנים לבנים עוזרת למזער נזקים ואף מצילה לפעמים את הענבים הכהים. בעליו של יקב בסונומה שבקליפורניה מצא דרך מקורית להתמודד עם הזרזירים, הוא "העסיק" בזים שיאבטחו את הכרמים ובכך הצליח להרחיק את החושקים בענבים.

הסיפור שמהווה השראה לכתבה זו ושזכור לי היטב מביקור עבר בכרם שורש של יקב צרעה, הוא סיפור על גורלו של ענב הסירה בכרם המשובח הזה. בעבר נהג לפקוד את הכרם השועל המצוי - חיית בר אופיינית לאזור הרי יהודה - ולזלול את ענבי הסירה שצמחו בו. לטענת היינן ערן פיק, הטאנינים הנעימים יחסית שמאפיינים את ענב הסירה, לעומת הטעמים הירוקים (לא בשלים) שמאפיינים את ענב הקברנה סוביניון, הם שמשכו את השועל לזן הענבים הראשון. הוא אף הוסיף שבעבר איבד היקב כ-50% מיבול הסירה שלו לטובת ארוחות הלילה של שועלי האזור.

אז בפעם הבאה שאתם נהנים מכוס הריזלינג הגרמני שלכם תחשבו על אותם דביבונים שחולקים אתכם את אותו הטעם, בפעם הבאה שאתם רוכשים בקבוק של קיאנטי קלאסיקו תזכרו בחזרזירי הבר שהוא הצליח לחמוק מידם, בפעם הבאה שאתם נתקלים בתווית של פינו נואר או שרדונה מדרום-אפריקה תחשבו על בבונים שהבריחו בעזרת נחשי גומי כדי לייצר את היין הזה. בקיצור, בפעם הבאה שאתם מבקרים בכרמים, חפשו עקבות של בעלי-חיים, בעיקר של אלה שלא אחת הם אלה האשמים בירידה בכמות היבולים.