שמתם לב שבשנים האחרונות צצים אצלנו יותר ויותר זנים ייחודים שמתגנבים לכם לתוך הבקבוקים? אתם צודקים. הנה כמה יינות שממש כדאי לשים לב אליהם...
בהתחלה רצינו קברנה ושרדונה, כדי להיות כמו כולם. להרגיש שאנחנו לא נופלים מצרפת, מקליפורניה, מצ'ילה. אחר-כך התחילה הפריחה הים-תיכונית, כשהבנו איפה אנחנו בעצם נמצאים; סירה, גרנאש, מורבדר, קריניאן ושאר זנים שהיוו אופוזיציה מרעננת לקברנה-מרלו-שרדונה-סוביניון ששלטו בתעשייה. היום הרחקנו לכת, והדיבור החם בתעשייה הוא בכלל גילוי מחדש של הזנים המקומיים האותנטיים - מה שגדל כאן פרא מאות שנים, ו(כנראה) גדל רק כאן.
הגל הבא, של הזנים 'האותנטיים' החל, מתחת לרדאר של רובנו, ביקב של מנזר 'כרמיזן' השוכן בבית לחם, עם זיהוי של זנים מקומיים הגדלים פרא באזור המנזר. משנה לשנה האיכות עולה, והמחירים נשארים כאלו המעניקים את אחת התמורות הטובות ביותר בארץ.
לבן דק, עם חמיצות מרעננת שעוטפת את הפרחוניות הארומטית של היין. ייחודי ונהדר, ושווה לשים לב גם לשאר יינות היקב: לחמדאני-ג'אנדלי, לבן פירותי פשוט ושובה לב, ולאדום, בלאדי המציע פרי דק ורענן, אמנם לא מאוד מורכב, אך מאוד 'שתי' ומענג.
פלדשטיין החליט לעטוף את הדבוקי במסגרת עץ, ולהעניק יותר נפח ומורכבות. אלכוהול נמוך, פרי טרופי באף (מלון!) לצד טיפונת של 'סרחוניות' נעימה המוסיפה חן. מעט מאוד בקבוקים יוצרו מהיין הזה וצריך להתאמץ לא מעט בשביל למצוא אחד, אבל המאמץ משתלם.