אבירם כץ טעם בשבילכם את יינות 'סן סימון' וטוען שנכון שמדובר במוצר תעשייתי למדי בייצור המוני, אבל כזה שעושה את העבודה...
התאריך על הלוח מצביע על השבוע הראשון של ספטמבר, אבל לפי מדד הזיעה זה מרגיש כמו ה-37 באוגוסט. אבל כשמיכל הכינה פסטה בעגבניות לצהרים, התחשק לי יין אדום. ובינינו, גם ככה אימצתי לעצמי אסטרטגיה של ירידה למחתרת המזגן, עם מינימום יציאות מהבית, לפחות עד שהשמש שוקעת. וגם אז, נוהל דילוג ממיזוג למיזוג...


החביות, אני מנחש, משומשות, ואין נוכחות עץ אגרסיבית ביין לשמחתי. יש כאן יין דק עם חמיצות גבוהה יחסית, קצת קוקוס ווניל המגיעים מהחביות האמריקאיות, ובסך הכל לגמרי יין שאפשר לשתות בקלות בצהרים. בקטנה אני העדפתי את הרזרבה על פני הגראן רזרבה, אבל בגדול מדובר בצמד יינות עם הבדלים מינוריים ביניהם. אישית, אני מעדיף שהיינות הזולים והפשוטים שאני שותה יהיו יותר פשוטים, אבל לא אתפלא אם אני בעמדת מיעוט (גם) בעניין הזה. העיקר שהפסטה היתה משובחת, המזגן עבד כמו שצריך, ואחרי שחיסלנו את הסיר ובקבוק וחצי צללנו אל שנ"צ מתוק על הספה. תעירו אותי כשינואר יבוא...