יאיר גת השתתף בהשקה החגיגית של 'ירדן קצרין 2013' שנערכה בנמל תל-אביב המהביל. אפשר להתווכח על הלוקיישן, אבל מסתבר שמהיין המרשים אפשר ליהנות כבר עכשיו. אפילו ליד הים...
ירדן קצרין, יין הדגל של 'יקב רמת-הגולן', מעורר אצלי לא מעט אסוציאציות, הדק של נמל תל-אביב, המיקום שנבחר להשקת 'קצרין 2013", אף פעם לא היה אחת מהן. איך קשור יין שנכתב עליו כי הוא "יהיה נפלא במיוחד לצד מאכלים עשירים כמו זנב שור, פריים ריב קלאסי, או ברווז שלום ברוטב שזיפים", לחוף הים התיכון? איך אפשר להתרשם ממנו באוויר הפתוח? איך אפשר ליהנות ממנו בחום הזה?
היין הראשון שטעמנו, בטעימה עיוורת, היה בוגר, בצבע אדמדם נוטה לחום, עם ריחות של פרי בשל, עשבי תיבול ותבלינים וסיומת מרירה. "מאיזה בציר הקצרין הזה?", שאל אותנו ויקטור. רוב התשובות בצד שלי, גם זו שאני נתתי, התמקדו איפשהו בתחילת שנות האלפיים. אבל כשוויקטור שלף את שנת הבציר: 1993, יכולתי לראות לפחות לסת אחת נשמטת, מסביב לבר. למרות שעל הטעמים והריחות של היין הזה אפשר להתווכח, מבחינה טכנית אין ספק כי מדובר בהישג מרשים.
בציר 2013 היה מעולה, כך התברר, גם ברמת-הגולן. חורף גשום, אביב חם, קיץ קריר והעדר מזג-אוויר קיצוני הביאו, לדברי אנשי היקב, להבשלה מושלמת, והבציר, שהחל בשבוע איחור, הסתיים בדיוק בזמן. 'קצרין 2013' נעשה משמונים וחמישה אחוז קברנה סוביניון, תשעה אחוז מרלו, חמישה אחוז מלבק וארבעה אחוז פטי ורדו. כל אחד מהמרכיבים התיישן בנפרד שנה וחצי בחביות ולאחר הבלנד הסופי חזר היין אל אותן חביות לשישה חודשים נוספים.
ריחות הפרי של היין הצליחו איכשהו להתגבר על הרוח מהים ועל הרעש מהנמל. הם היו נקיים וטובים ולצדם אפשר היה להריח גם עשבי תיבול, אדמה, תבלינים מתוקים, עלים יבשים ועץ מעושן. הטעמים היו מרוכזים ורעננים, המבנה מוצק והסיומת ארוכה ומלאה כל טוב. מה שאהבתי בו יותר מכל היה המגע הרך והידידותי שלו, שגורם לו להיות אחד הקצרינים הנגישים ביותר שזכורים לי. יין שלמרות פוטנציאל ההתיישנות המרשים שלו, אפשר ליהנות ממנו כבר עכשיו. אפילו ליד הים.
התרעות פיקוד העורף