על אף היותו מאמן מוכשר לכל הדעות, ישנם לא מעט דברים שלאיינארס בגאצקיס אין שום סיכוי לשנות במכבי ת"א. הוא לא יוכל למשל להפוך את החבורה המשופעת בשחקנים בעלי אגו מנופח ליחידה מלוכדת, או לכזו הנלחמת עבור הסמל, עבורו או אחד עבור השני.
מבחינה מקצועית, הוא יתקשה מאוד להתגבר על הנחיתות בעמדות הגבוהים (אלא אם קווינסי מילר יפגין במהרה את מלוא יכולותיו מהעונה שעברה), על בעיית הקליעה הקשה בעמדת הרכז, ועקב אותן שתי בעיות גם על חוסר היעילות במשחק המסודר. לא עומד לרשותו פרק זמן שאפילו מתקרב להיות מספק בכדי לשנות באופן מהותי את פילוסופיית המשחק, והוא כמובן אף ייווכח לדעת שגם אם אתה בחור מעט קליל יותר מהמאמן הממוצע - ואפילו אחד שלא שומע וקורא את התקשורת המקומית - מהלחץ העצום שהוא מנת חלקו של כל מאמן מכבי, אין לך שום סיכוי להתחמק.
אבל ישנן כמה התאמות קטנות-גדולות שבגאצקיס בהחלט יכול לערוך, כאלה שיכולות אולי להפוך את הקדנציה של מאמנם הרביעי של הצהובים העונה למוצלחת יותר משל קודמיו. הוא יכול לדוגמה לצמצם את פרקי הזמן בהם משחקת קבוצתו ללא רכז טבעי. מכבי שיחקה תחת אדלשטיין והדר כ-17 דקות בממוצע למשחק עם חמישיות שלא כללו את מקל או את אוחיון, ו-20 דקות כאלה בעידן ליובין הקצרצר. ממש לא במקרה היא נראתה במרבית משחקיה מפוזרת (הקבוצה שמאבדת הכי הרבה כדורים ביורוליג), לא מאורגנת ובעלת נטייה לאובדן הפרשים גדולים.
צמד הרכזים הישראלים אינו חף ממגרעות, וגם מצב ביטחונם העצמי של השניים בנקודת הזמן הנוכחית רחוק מלהיות אידיאלי. אבל רק חיזוקם על ידי תמיכה מנטלית ובעיקר הענקת דקות משחק יכול להפוך את קבוצתו של המאמן הלטבי לכזו שהכדורסל שלה לא מבוסס בעיקר על יכולת אישית ומקריות. צעד מומלץ נוסף הוא מתן קרדיט רב יותר לסילבן לנדסברג, שמיובש עד כה שלא בצדק במשחקי היורוליג.
המאמן יכול גם להפוך את הגנתה של מכבי למגוונת ומעט מתוחכמת יותר (ודקות האזורית הרבות במשחק מול ראשל"צ הן סימן חיובי בכיוון), לנסות להחזיר מעט שמחת חיים למאיק צירבס המושמץ (בעזרת אותה אזורית ועם ניצול נכון יותר של איכויותיו ההתקפיות) ולדחוף את קבוצתו לקצב משחק מהיר יותר. ושינוי חשוב נוסף שבכוחו לעשות- הוא יכול להפוך את מכבי לקבוצה של אנדרו גאודלוק.
בתוך כל הבלאגן העצום ששורר בקבוצתו העונה מצליח הקלעי המצוין לרשום ממוצעים של 16.9 נקודות למשחק ומעל 48% דיוק מעבר לקשת. כדאי לבגאצקיס להבהיר לגאודלוק ולחבריו לקבוצה, כולל סוני ווימס, כי מספר אפס הוא האיש המרכזי שלו, ולגרום לאחרים לשחק יותר עבורו.
נדמה שהמשחק הערב מול באסקוניה (22:00) נופל בקטגוריית הבלתי אפשרי. הקבוצה שנוצחה בשבוע שעבר על חודה של נקודה באתונה לאחר ארבעה ניצחונות יורוליג רצופים, מתבססת על הגנת ברזל שעצרה את חמש המבקרות האחרונות בהיכלה הביתי על 60 נקודות בממוצע. גם מבחינה התקפית כולל הסגל של המאמן סיטו אלונסו כמה כלי נשק מסוכנים, כמו הרכז שיין לארקין, הגארד רודריק בבואה והפורוורד שנגליה, כך שתסריט ביקור שני ברציפות של נציגת חבל הבאסקים בפיינל פור ממש לא נראה מופרך כרגע.
אלא שמכבי ת"א יכולה לשאוב עידוד מיכולת הקליעה החלשה של הביתיים מעבר לקשת (33.4% - אחרונים ביורוליג. עוד סיבה לשמור אזורית), מהעובדה שהקבוצה קיימה משחק ליגה לפני פחות מ-48 שעות (ונוצחה בו תוך הפגת יכולת התקפית בינונית ומטה), מחסרונו הצפוי של אנדראה בראניאני ,ואולי גם בהשראת חג החנוכה מהנסים והנפלאות שהיו מנת חלקה בעבר מול הקהל העוין בוויטוריה. אם נוסיף לכך את אפקט החלפת המאמן ואת הצורך הדחוף של מכבי בהשגת ניצחון לאחר חמישה הפסדים רצופים, נקבל את ההרגשה שניתן בכל זאת להעביר את המשחק לקטגוריית האפשרי.