35 ספורטאים וספורטאיות מישראל יתחרו בין 17 עד 25 ביוני במסגרת המשחקים האולימפיים של "ספיישל אולימפיקס" בברלין – תחרות בינלאומית בין 170 נבחרות, שיזם הארגון העולמי "ספיישל אולימפיקס" המקדם ספורטאים עם מוגבלות קוגניטיבית (תסמונת דאון, אוטיזם, הנמכה קוגניטיבית, מוגבלות שכלית התפתחותית).
בסך הכל ישתתפו בתחרות 7,000 ספורטאים וספורטאיות מרחבי העולם שיתחרו ב־26 ענפי ספורט. את ישראל ייצגו בתחרות 35 ספורטאים משבעה ענפי ספורט: אתלטיקה, ג'ודו, שחייה, אופניים, טניס שולחן, כדורגל ובאולינג.
אף שספורטאים מישראל לוקחים חלק בתחרות הזו זה 30 שנה, השנה תהיה הפעם הראשונה שבה המשלחת הישראלית תזכה לתמיכה והכרה רשמיות ממדינת ישראל, בעקבות ההחלטה שקיבל שר התרבות והספורט מיקי זוהר, שלפיה המדינה מכירה בארגון "ספיישל אולימפיקס ישראל" ומתקצבת אותו לקראת המשחקים הבינלאומיים.
"עד השנה הייתה התנגדות פנימית של כל מיני גופים", אומר מיכאל קליינר, נשיא "ספיישל אולימפיקס" בישראל. "הטענה תמיד הייתה שזה גוף שמספק יותר ספורט להמונים ולא ספורט תחרותי, שזו כמובן טענה שאין לה שחר. הספורטאים שלנו השתתפו באולימפיאדה הקודמת שנערכה באבו דאבי וזכו בהישגים נכבדים. אנחנו שמחים שגם אנשים עם מוגבלויות מקבלים הכרה. כשפניתי לשר זוהר, הוא אמר שהוא יעזור לא משנה מה יהיו המכשולים, כי כבר הזהרתי אותו שיש התנגדות במשרד. הוא אמר שעצם העיסוק בכך מרגש אותו. היה יפה לראות את התגובה הרגשית, זה לא קרה לפני כן. הבנתי מהתגובה של מיקי שכמה שזה יהיה קשה - הוא לא מתכוון לוותר".
לדברי קליינר, התחרויות הללו חשובות ביתר שאת עבור ספורטאים עם מוגבלויות. "ספורט הוא דבר חשוב לספורטאים שלנו אולי יותר מלאחרים", הוא אומר. "אצלנו, יש משמעות שיקומית. מדובר באנשים שבדרך כלל לא לקחו חלק במשחקי ספורט בילדותם, וכל ילד רוצה בסך הכל לשחק. כל ספורטאי חובב שמשחק בשכונה חולם להיות מסי. ספורטאי שלנו לא יכול לחלום להיות מסי למרבה הצער, אבל הוא בהחלט יכול להיות בעל מדליה באולימפיאדה. יש לנו בחורה עם תסמונת דאון שמשחקת טניס שולחן ויודעת שיש מישהי כמוה, שרואה את זה וזה מעניק לה תקווה, ובזכות זה גם היא תשקיע".
באילו ענפים אנחנו טובים במיוחד? האם גם כאן הג'ודו וההתעמלות האמנותית לוקחים את כל המדליות?
"אנחנו מובילים בעיקר בטניס שולחן ובשחייה".
סגירת מעגל
בין הספורטאים שיוצאים לייצג את המדינה במשחקים הבינלאומיים נמצאים אבי אלבז, רוכב על אופני כביש; רון בק, אלוף אירופה בטריאתלון ספרינט אשר יתחרה בענף האתלטיקה; וניר אבלסון, ג'ודוקא מבאר שבע שזכה בעבר במדליית זהב בתחרות הג'ודו של "ספיישל אולימפיקס". כמו כן, תשתתף בתחרות הנבחרת הראשונה לנשים בענף הכדורגל, שאותה מאמנת סילבי ז'אן, וכוללת 14 שחקניות בגילי 17 עד 40.
במסגרת התחרות יתחרו גם צמדים בקטגוריית "זוגות יוניפייד": זוגות ספורטאים המתחרים יחד כאשר ספורטאי אחד הוא ספורטאי עם מוגבלות והספורטאי השני הוא ללא מוגבלות. זוג כזה כולל את ליאור רווח, בת 16 וחצי מאשקלון, מתחרה בטניס באופן תחרותי בנוער, ללא מוגבלות; ואת סוניה ינושוק, בת 19 מאשקלון, ספורטאית "ספיישל אולימפיקס", עם מוגבלות שכלית התפתחותית, שמשחקת טניס מעל כעשור. השתיים החלו לשחק יחד לפני מספר שנים, ולפני כשנה וחצי הודיע להן מנהל מרכז הטניס באשקלון שהן מתוכננות לייצג את ישראל בתחרות הטניס בבודפשט, שם הן זכו במקום הראשון. כיום הקשר הספורטיבי ביניהן כבר התפתח לחברות אמיצה.
"החיבור בין סוניה וביני נוצר קודם כל בגלל הטניס, ובשנה שעברה, אחרי ששיחקנו בבודפשט, הבנו שאנחנו יכולות להצליח ולעשות דברים נפלאים ביחד", אומרת רווח. "אחרי שהגענו למקום הראשון, זה חיבר אותנו מאוד. כשמנהל הטניס שאל אותי אם אני רוצה לשחק עם סוניה, אמרתי כן מיד. אחרי שהכירו בינינו, התחלנו להתאמן יחד לקראת התחרות, וזה היה חיבור ממש מוצלח. אנחנו מדברות כמעט כל יום בטלפון".
היה לך חשש בהתחלה מחיבור כזה?
"האמת שלא. פחדתי אולי שלא אסתדר, ואולי לא אצליח לעמוד בזה, אבל בסוף נהניתי מכל הרעיון הזה והיה לי ממש כיף בתהליך. אני מרגישה שלמדתי מזה המון. זה תורם לי הרבה יותר לדעתי ממה שזה תורם לסוניה. זה נתן לי משמעות עמוקה, אני אפילו לא יכולה לתאר עד כמה החיבור הזה הוא משמעותי בשבילי. אני יודעת שזה תורם לה בצד הרגשי והמקצועי, אבל לי זה תורם אפילו הרבה מעבר".
עבור רווח מדובר גם בסגירת מעגל משום שאמה היא מורה לחינוך מיוחד. "העובדה שאני משתתפת במשהו כזה, מאוד מרגשת בשבילי. זו הזדמנות להודות להורים שלי, שנמצאים איתי לאורך כל הדרך ומאמינים בי, למרכזי הטניס, לעיריית אשקלון שתומכת, ולתומר, מנהל מרכז הטניס באשקלון, שבחר בי לייצג את ישראל ב'ספיישל אולימפיקס' ולהיות שותפה בחוויה כזאת עצומה עם משמעות. לא כל ילד בגיל 16 זוכה לכך. אני עובדת מאוד קשה על בסיס יומיומי. אני מאמינה שנוכל להגיע למקום הראשון, ללא ספק. סוניה היא שחקנית מצוינת".
שמונה על הפודיום
זה הראיון הראשון שסוניה ינושוק, שמשחקת טניס מכיתה ה' ומתאמנת פעמיים בשבוע, עוברת בקריירה: "זו גאווה לראות אותי בכתבה בעיתון, וזה מרגש אותי מאוד לראות כמה מפרגנים לי על המשחק הטוב שלי. ניצחנו בכל המשחקים בשנה שעברה ואני בטוחה שאנחנו יכולות לנצח גם עכשיו".
ליאור אמרה שהיא לומדת ממך המון.
"היא גאה בי מאוד. אני רואה שהיא מאוד מרוצה ממני, וזה משמח אותי שהיא אוהבת אותי ומשתפת איתי פעולה, זה מרגש אותי".
מה את מרגישה כשאת עולה על המגרש?
"אני מתרגשת מיליון. אבל ליאור תמיד עוזרת לי על המגרש. אנחנו רוצות לנצח שתינו ביחד, לקבל כמה שיותר גביעים ולהגיע הכי למעלה שאפשר".
"כשאתה מקבל הכרה מהמדינה, אז החברה מתחילה לזרום לכיוונך, ואחר כך גם המפרסמים, וזה החלק הקשה", אומר קליינר. "לספורטאים הללו אין תקציבים".
בינתיים, לאחר ההכרה של המדינה, חברת "טויוטה ישראל" נתנה חסות להפקת סרטון לקמפיין גיוס המונים לקראת ברלין, "שרין טכנולוגיות" אימצה את נבחרת הנשים בכדורגל, וישנן רשויות מקומיות שנתנו תמיכה כספית לספורטאים מהעיר שנוסעים לברלין.
"אני רואה חשיבות רבה מאוד בהרחבת הפעילות", אומר קליינר. "ככל שתהיה לנו יותר השפעה ויהיו יותר ספורטאים, אנחנו נשפיע על הרווחה של הרבה יותר אנשים. זה מסוג הדברים שבהם לא רק התחרותיות וההישגים חשובים, אלא גם המוטיבציה שאנשים בכל הארץ ובכל הגילים מקבלים מזה. הם יושבים בבית ויודעים שיש להם אופק, שיום אחד מישהו מהם יוכל לקבל מדליה. בניגוד לתחרויות רגילות, שבהן פודיום המנצחים מורכב משלושה בלבד, כאן הפודיום מונה שמונה זוכים. המטרה היא לתת לעוד אנשים את התמונה הזאת שעושה להם דבר נפלא, ומדרבנת אותם לעבוד ולהצליח ולחלום לקבל יום אחד מדליה".