"יש בי כל הזמן עצב. כל יום עצב. לפעמים העצב הוא עם כאב וזה הכי קשוח. הכי קשה. הייתה לנו שיחה משפחתית שאותה ביקשתי לנהל. ישבנו, ליאת והילדים רום ורותם וביקשתי לשמוע את דעתם. שלושתם אמרו מיד שהם רוצים שאטוס. שלא אוותר. הם נתנו לי את ברכת הדרך. בסוף גם הספורטאים הם הילדים שלי. כולם. וזה גם לא משנה אם הם כבר פרשו. אורי ששון הוא לא כמו בן שלי? אפילו מהבנות יש כאלה שאני מרגיש כלפיהן כמו אבא, אפילו שאני לא מאמן ישיר שלהן", סיפר סמדג'ה.
"נעזרתי בפסיכולוגים ואנשי מקצוע, אני רוצה להיות שם כמו אורן שהיה לפני האסון. מלא באנרגיות בשבילם. לא רוצה רק כדי להיות נוכח - רוצה לטוס ולתת את הכל בשבילם. להיות שם בפריז בשבילם עד הסוף. זה חשוב להם מאוד. הם כל הזמן אומרים לי", הוסיף.