ג'ודו


שגיא מוקי (29), פיטר פלצ'יק (29), טוהר בוטבול (27)
ענף הג'ודו שולח לאולימפיאדה משלחת של 12 ספורטאים, ביניהם נמצאים אלוף עולם (שגיא מוקי, 2019), אלוף אירופה (פיטר פלצ'יק, 2020), סגן אלוף אירופה (טוהר בוטבול, 2021) ומדליסט ארד מהאולימפיאדה בריו (אורי ששון, 2016).

"לא זוכר שהייתה כמות כזו של ספורטאים שהשיגו את הקריטריון האולימפי ולא זוכר שהגענו לאולימפיאדה עם כזו כמות של תארים חשובים", אומר הג'ודוקא לשעבר גולן פולק, שהשתתף בשתי האולימפיאדות הקודמות. "אנחנו בכיוון להיות מעצמה עולמית בג'ודו, כי בצמרת האירופית אנחנו כבר נמצאים".

ג'ודו תמיד היה מקור גאווה, עוד מימיהם של יעל ארד ואורן סמדג'ה, שזכו בשתי המדליות האולימפיות הראשונות של ישראל בברצלונה 92'. עם השנים עלו כוכבים כמו אריק זאבי, שזכה בארד באתונה 2004, וירדן ג'רבי, שזכתה במדליית ארד בריו 2016. פס הייצור לא מפסיק לעבוד.
"מרגישים את הציפיות", מספר פולק, שמאמן היום את נבחרת הקדטים של ישראל.

שגיא מוקי (צילום: דני מרון)שגיא מוקי (צילום: דני מרון)


"גם היום, כשאני מגיע עם כובע של מאמן ועומד מהצד, אני חש במתח, ברצון ובצורך להוכיח שהג'ודו הוא ענף הספורט מספר 1 בישראל. אצלי המדליה באליפות העולם היא ההישג המשמעותי בקריירה, אבל בסדר העדיפויות של ספורטאי זה מדליה אולימפית בטופ וכל המערכת עובדת בשביל זה".

פולק, בן ה־29, מספר שבשנים האחרונות נבחרת הג'ודו עובדת בצמוד לפסיכולוג כדי להגיע מוכנה לרגע האמת, כי על המזרן לא רק היכולת המקצועית קובעת. באולימפיאדת לונדון אריק זאבי סיים את חלקו במשחקים אחרי 43 שניות, בגלל חוסר ריכוז רגעי.

"הספורטאים שלנו חזקים היום בזכות צוות מיוחד שמכין אותם ליום הגדול", פולק מעדכן. "יש לצדם פסיכולוג ממש כמו שיש פיזיותרפיסט ומאמן כושר. תחשוב לבד שאני אומר לך שפעם בארבע שנים, במשך יום אחד, תהיה הכי טוב שאתה יכול. לא פשוט, נכון?".

אבל כבר התמודדת באליפויות עולם, אליפויות אירופה.
"אולימפיאדה, ואת זה הרגשתי כספורטאי, זה אירוע נקודתי שבו אתה צריך להיות הכי טוב, בניגוד לאליפות עולם, שבה גם אם אתה סובל מפציעה קטנה אתה יודע שבשנה הבאה תהיה הזדמנות נוספת".

העובדה שיש לנו אלוף עולם ואלוף אירופה נותנת יתרון?
"יש את הדירוג העולמי והרזומה שאותו כולם מכירים, ולדעתי הם משחקים תפקיד דווקא בבניית הביטחון של הספורטאי. כשאתה מגיע כאלוף עולם, אתה בפנים יודע שאתה יכול להיות אלוף אולימפי, כי כבר ניצחת את כולם".

פיטר פלצ'יק (צילום: דני מרון)פיטר פלצ'יק (צילום: דני מרון)


ב־2018 שגיא מוקי זכה באליפות אירופה בתל אביב מול אולם מלא, כעת בטוקיו הוא יראה יציעים ריקים ובטח לא את הקהל הביתי שנשא אותו על כפיים. "לא התחריתי בסיטואציה כזו", פולק מודה. "אבל הנבחרת לא תופתע כשתיכנס לאולם. זו הייתה ההכנה הכי טובה שיש, כי גם המאמנים שלנו כל הזמן מתקדמים. אורן סמדג'ה של לפני שמונה שנים זה לא אורן שביצע את ההכנות למשחקים בטוקיו. זה הידע, הניסיון וההיכרות עם הסיטואציה. אני רואה את עצימות האימונים, הוא לקח אותה לרמות אחרות".

אם יש ענף שאמור לחזור עם משהו נוצץ בסל המדליות, זה הג'ודו. יש לא מעט תותחים כבדים שנשלחו ליפן, ואם אחד ייכשל, תהיה הזדמנות לאחר לתקן. "קשה לי להמר, כי אני מאמין בכל אחד מחברי המשלחת", פולק מתנצל. "מקווה מאוד שהם יעמדו במטרה".

טוהר בוטבול  (צילום: עדי אבישי)טוהר בוטבול (צילום: עדי אבישי)

התעמלות אומנותית

לינוי אשרם (22)
אם לפני כמה שנים הייתם אומרים שמתעמלת אומנותית, שנולדה בישראל וגדלה כאן, תהיה מועמדת למדליה אולימפית, היו אומרים שהחום הכבד כנראה השפיע. לינוי אשרם מראשון לציון שברה את כל הסטיגמות והיא כיום אורחת קבועה על הפודיום באליפויות עולם ואירופה, תקווה אמיתית למדליה אולימפית.

"אין יותר בטופ העולמי ממנה", אומרת נטע ריבקין, שייצגה את ישראל שלוש פעמים במשחקים האולימפיים והמדליסטית הראשונה שלנו באליפות העולם בהתעמלות אומנותית. "בחמש השנים האחרונות לינוי היא אחת המתעמלות הטובות בעולם. יש לה קור רוח, היא יודעת להתנתק ומתרגמת את זה לאיזה חוסן ודיוק בתרגיל. לא נותנת לרגש להפריע. אחת המתעמלות החזקות מנטלית שאני מכירה, וברמה הפיזית יש לה הרבה יתרונות. אתלטית, קלילה, בעלת זריזות שמאפשרת לה להספיק בדקה וחצי של תרגיל הרבה יותר מהמתחרות. דרגות הקושי שלה בתרגילים הן מהגבוהות בעולם. אני מחזיקה לה אצבעות".

אם הכל ילך לפי התוכניות, הקרב הראשי של לינוי יהיה עם התאומות הרוסיות, דינה וארינה אוורינה, הבלארוסית אלינה ארנסקו ובוריאנה קליין מבולגריה, שאיתן יש לה כבר היכרות ארוכה.

"יש דרגות קושי שבעזרתן מתעמלת בונה את התרגיל, עם אלמנטים של זריקות ופעלולים עם המכשיר וכך היא מנסה לצבור כמה שיותר נקודות. עוד נספח בציון הוא רמת הביצוע, איכותו, ואני מדברת על צעדים מיותרים, ברכיים כפופות, כפות רגליים לא מתוחות, תפיסה לא נקייה של המכשיר. חשוב שאיכות הביצוע תהיה מאוד מדויקת".

לינוי אשרם (צילום: AFP)לינוי אשרם (צילום: AFP)

במאית שנייה הכל יכול להתפקשש.
"אחד הקשיים בענף הוא שאי אפשר לתקן גם כשקרתה טעות, וכאן זה מגיע לרמות קיצוניות. אם מתעמלת רוצה להגיע לפודיום, היא יודעת שאסור לה למעוד, ולכן ניתן להבין מדוע ענף ההתעמלות הוא מהתובעניים שיש מבחינת שעות אימון. מדובר על 8־10 שעות ביום, כשהצד המנטלי משמעותי. צריך להיות ממוקד ברמה של 150%, לא לתת ללחץ מבחוץ לחדור, להיכנס לאיזו בועה".

ריבקין, שנשאה את דגל ישראל בטקס הפתיחה באולימפיאדת ריו לפני חמש שנים, אומנם הגיעה למעמד של גמר אולימפי, אבל לא חזרה עם מדליה: "אני זוכרת שכשטסתי לאולימפיאדה הראשונה שלי בבייג'ינג הייתי הספורטאית הצעירה במשלחת. זו הייתה הפתעה שהשגתי קריטריון בגיל צעיר, אז נסעתי בתחושה שאין סיכוי להיכשל, כי עצם העובדה שאני שם היא הישג".

"לעומת זאת אחרי ארבע שנים, בלונדון, התמונה הייתה אחרת. הייתי מהמתעמלות הטובות בעולם, וזה תחום נוסף שצריך להתמודד איתו. זה המקום שחייבים לדעת לשלוט בראש ובמה שקורה מסביב. אני מאמינה שמדליה אפשרית, ואני אהיה שם הפעם כפרשנית", הוסיפה. 

אשרם לא תהיה הישראלית היחידה על המזרן בטוקיו, תהיה שם גם ניקול זליקמן, שהגעה לגמר האולימפי תהיה מבחינתה הישג.

"בשנת 2011 עליתי לראשונה על הפודיום באליפות עולם כמתעמלת ישראלית ובאותה נקודת זמן זה היה בלתי נתפס", מספרת ריבקין. "מאז הרף כל פעם עולה, כשהיום לינוי ממשיכה לשבור אותו. מעצמה היא מילה גדולה, אבל ישראל היא כוח גדול בעולם ההתעמלות, וזה ידוע לכל המדינות המשתתפות. לראות לאן הענף הגיע זה גם מעיד על הדרך הארוכה שעבר. זו ממש לא הצלחה פתאומית". 

אתלטיקה

לונה צ'מטאי־סלפטר (32)

מכל המועמדים הישראלים למדליה, רצת המרתון לונה צ'מטאי־סלפטר היא היוצאת דופן. היא הגיעה ב־2008 מקניה כדי לעבוד כאם בית בביתו של הקונסול הקנייתי, מאמן ריצה הבחין בה במקרה בזמן שהתאמנה להנאתה בפארק הרצליה והשאר שייך לספרי השיאים, כמו התוצאה שהשיגה במרץ 2020, בטוקיו יפן - 2:17.45 שעות, תוצאה הנחשבת לשביעית בטיבה בהיסטוריה של הריצה.

"לונה היא נצר לשבט הקלנג'ין הקנייתי, שמוציא את מרבית הרצים הטובים בעולם, אז זה מתחיל אצלה מיתרון גנטי", מסביר פרשן האתלטיקה ד"ר גלעד ויינגרטן. "היות שהיא התחילה לרוץ בגיל קצת מאוחר, אז תמיד אני אומר שהיא מנעה מעצמה את הפציעות האפשריות בגילים צעירים ובסך הכל התקדמותה הייתה מטאורית. לונה כישרונית בצורה בלתי רגילה, בחורה עם אופי חזק מאוד, שרצה היום כמקצוענית ומתפרנסת מריצה".

לונה היא ישראלית עם חותמת אחרי שנישאה למאמן האתלטיקה דן סלפטר, שגם מדריך אותה באופן אישי. היא אומנם זכתה במדליית זהב באליפות אירופה בשנת 2018 בריצת 10,000 מטר, אבל בשני מרתונים גדולים וחשובים נאלצה לפרוש באמצע - באולימפיאדת ריו 2016 ובאליפות העולם בקטאר ב־2019.

"מרתון זו ריצה שאתה אף פעם לא יודע מה יהיה בסופה", מסביר ד"ר ויינגרטן. "באחת הריצות האחרונות חשבנו שאליוד קיפצ'וגה, הרץ הראשון שירד מגבול השעתיים, ינצח ובסוף הוא הגיע רק במקום השישי. אתה לא יכול לדעת איך הגוף יגיב לאקלים וללחות". 

"למזלה של לונה העבירו את ריצת המרתון האולימפית לסאפורו, מרחק של 800 קילומטר צפונית לטוקיו, כי בטוקיו זה כמו לרוץ בתל אביב בקיץ, לחות וחום תופת, ובסאפורו אמור להיות הרבה יותר נעים וקריר. ללונה אין היסטוריה מי יודע מה באירועים גדולים, אבל את ההכנות לאולימפיאדה היא עשתה במחנה אימון בססטרייר, שבאיטליה, בגובה של 2,000 מטר מעל פני הים, במטרה למחוק את המינוסים שצברה", הוסיף. 

לונה צ'מטאי (צילום: AFP)לונה צ'מטאי (צילום: AFP)


היא מועמדת למדליה?

"אני בטוח שהקנייתיות חומדות את שלושת המקומות הראשונים, כדי להראות שקניה שולטת בריצה ללא מצרים גם בגברים וגם בנשים. יש שלוש אתיופיות מצוינות. יש 9־12 רצות שכל אחת מהן יכולה להפתיע. השאלה מי מהן תהיה מוכנה לריצה המתישה, ואלה לא חיים קלים, המשטר הזה של לרוץ 200־250 קילומטר כל שבוע, במהלך כל השנה".

ויינגרטן אומר שחיזוק קנייתי לנבחרת הישראלית לא אמור להרים גבה אצל אף אחד. היום האתלטיקה העולמית עמוסה בכאלה שנולדו במדינה אחת ומייצגים מדינה אחרת. סיפאן חסן מהולנד, אחת השליטות בתחום הריצות הארוכות, היא בכלל ילידה אתיופיה, ואילו אורלנדו אורטגה הקובני זכה במדליית כסף עבור ספרד באולימפיאדה בריו בריצת 110 מטר משוכות.

"אתה רואה בבחריין, בהולנד, בספרד, בטורקיה רצים מרוקאים, קנייתים, אתיופים. העולם פתוח לחלוטין", אומר ד"ר ויינגרטן.

"לונה היא ישראלית כדת וכדין, למרות שאין בה גנום אחד יהודי. מהבחינה הזו היא שוות ערך לרצות הקנייתיות, והשאלה היא רק איזה יום תתפוס. פעם היו אומרים במרתון שאחרי 30 קילומטר של ריצה אתה מרגיש את ה'קיר', הקושי, אבל זה נגמר ברמות האלה. לונה השיגה את התוצאה השביעית בעולם במרתון טוקיו, אחד היותר חשובים. נשים עושות היום תוצאות שפעם גברים חלמו עליהן".

גלישת רוח

קטי ספיצ'קוב (21), יואב כהן (21)

היו שנים שבהן ענף גלישת רוח בלט כמגדלור במשלחת ישראל לאולימפיאדה. ב־1996 היה זה גל פרידמן שזכה במדליית הארד במשחקים האולימפיים באטלנטה, ושמונה שנים לאחר מכן, באתונה, הדהים כשהביא מדליית זהב ראשונה והיסטורית לישראל.

במשחקים בבייג'ינג 2008 נדמה היה שקם יורש לפרידמן, כששחר צוברי זכה במדליית ארד נוספת, אבל מאז עברו שתי אולימפיאדות שוממות מהישגים. צוברי אומנם ממשיך להתחרות, אבל ישראל החליטה הפעם לשלוח לטוקיו את יואב כהן, אלוף אירופה לשנת 2020 ולצדו את קטי ספיצ'קוב, סגנית אלופת העולם ב־2021. שניהם צעירים בני 21.

"באולימפיאדה הראשונה שהשתתפתי בה זכיתי במדליה", מספר פרידמן, המדליסט האולימפי. "שחר צוברי זכה במדליה ראשונה כשהוא גולש צעיר (בן 21 - א"ל). אני לא רואה סיבה שגם הם לא יצליחו. זה תלוי ביכולת ולא בגיל או בניסיון האולימפי, ודווקא באולימפיאדה השנייה מצפים ממך ליותר. בראשונה אם לא ילך, יגידו 'צעיר, זה בסדר, לא נורא'".

קטי ספיצקוב (צילום: איגוד השייט)קטי ספיצקוב (צילום: איגוד השייט)


פרידמן מכיר את שני הגולשים שייצגו את ישראל, אבל את יואב הרבה יותר טוב, מאחר שאימן אותו באגודת הפועל שדות־ים: "יואב גולש מצוין. אני אומנם לא מעודכן בכושרם של מתחריו, אבל הוא חזק בראש, ווינר מגיל צעיר. נקודה חזקה שתעמוד לזכותו היא שלצדו יהיה גור שטיינברג, מאמן בעל ניסיון רב".

פרידמן מכיר היטב את שטיינברג, שאימן אותו לפני 16 שנה כשזכה במדליית הזהב האולימפית. "התפקיד החשוב והקריטי של המאמן היה בהכנה, כששמר על הנבחרת פועלת עם כל הקשיים שעברנו בשנה שעברה", פרידמן אומר. "בזמן שנבחרות בעולם התפרקו, הוא הצליח לדאוג לתפקוד לאורך זמן וזה יתרון עצום. גור לא ייתן ליואב לעשות טעויות בהתנהלות שמסביב, שמאוד קריטית בתחרות כזו".

יעזור לו להתנתק מהלחץ האולימפי?
"'להתנתק מהלחץ' זה הדבר הכי גרוע שיש. כל מאמן שאומר לספורטאי 'תתנהג כאילו זו עוד תחרות' מכשיל אותו. הרי לא מדובר באירוע רגיל, כי יהיו שם פי 100 יותר עיתונאים ואין בן אדם שלא ישמע שהוא שם, אז הלחץ קיים, והשאלה איך מתמודדים איתו, כי אם תתעלם, הוא יכריע אותך ברגע החשוב".

אם זכית באליפות עולם או אירופה, זה עוזר?
"על אליפות אירופה בגלישת רוח מישהו מדבר? אולי מי שמתעמק במדורי הספורט, ורק אם אתה זוכה, תקבל כותרת. אולימפיאדה זה משהו אחר לגמרי. יש כאלה שגודל האירוע משפיע עליהם לטובה, יש כאלה שלרעה, אבל ההרגשה הכללית היא אחרת. מדליית הזהב הראשונה נכנסה להיסטוריה של המדינה. זה משהו שנשאר איתך".

יואב כהן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)יואב כהן (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)


כהן נשלח לטוקיו על חשבון שחר צוברי במה שנחשב לדרמה לא קטנה בעולם הגלישה, אבל מה שהיה בצד הנשי של הנבחרת כבר התגלגל לעולמות הטלנובלה. במהלך ההכנות התברר שספיצ'קוב ניהלה רומן עם מאמן נבחרת הנשים, פייר לוקט, שפוטר בעקבות זאת מתפקידו.

הרומן רק הוסיף אש לקרב המלוכלך ורווי ההשמצות שהתפתח בין ספיצ'קוב לגולשת נוי דריהן על הכרטיס למשחקים האולימפיים, שהסתיים בסוף בניצחונה של ספיצ'קוב. "היה משהו שלא קשור לצד המקצועי שהרס את הנבחרת, בתקווה שאחרי האולימפיאדה העבודה תחזור לסדרה", פרידמן אומר. "אני מניח שהאירועים רחוקים מדי מכדי שיהיו רלוונטיים לתחרות האולימפית. קטי עברה מאז מספיק בכדי לשים אותם מאחור".

פרידמן חושב ששני גולשים כמו ספיצ'קוב וכהן, שמגיעים עם תארים מחייבים, הופכים למועמדים טבעיים לזכייה, אבל שם, בתוך המים, זה רק הם והגלשן. "עם מדליה אחרונה ב־2008 בהחלט שהגיע הזמן", הוא מאמין.

התעמלות מכשירים

ארטיום דולגופיאט (24)

במשך שנים, בענף ההתעמלות, נשאו עיניים לביצועיו של אלכס שטילוב כמי שעשוי להביא מדליה אולימפית לישראל. באולימפיאדה בבייג'ינג ב־2008 המתעמל הבכיר סיים שמיני בתרגילי הקרקע. ארבע שנים לאחר מכן, בלונדון, כבר הגיע למקום השישי. בריו, לפני חמש שנים, לא הגיע לגמר.

בגיל 34 שטילוב ימריא עם המשלחת האולימפית לטוקיו, אבל שם ישימו עין על יורשו עמוס הכישרון - ארטיום דולגופיאט, בתקווה שיעמוד במשימה.

ארטיום הוא מתעמל קרקע שזכה באליפות אירופה בשנה שעברה, היה סגן אלוף עולם ונחשב לחבר קבוע בצמרת העולמית. "לדעתי, הפוטנציאל של ארטיום להשיג מדליה גבוה מזה שהיה לשטילוב", משוכנע יעקב (ג'קי) וישניה, שבעבר אימן את נבחרת ישראל בהתעמלות קרקע והיה אלוף בעצמו.

"בתקופה של אלכס היה מתעמל יפני, קוהיי אוצ'ימורה, שבעולם ההתעמלות היו אומרים שהקרב על מדליית הזהב אבוד ואפשר לדבר על מדליות הכסף והארד. היפני כעת איננו, וזה פתח דרך לאחרים. ארטיום נמצא כיום בחמישייה הטובה בעולם. אז אם בזמנו אמרתי שאנחנו מקווים ששטילוב יגיע לגמר האולימפי, אבל קשה לראות סיכוי למדליה, היום אנחנו יכולים לצפות לאחת", אמר. 

התעמלות קרקע היא מקצוע מדויק ואכזרי. הציון שמוענק למתמודד נקבע לפי דרגת הקושי של התרגיל וניקיון הביצוע. דרגת הקושי נקבעת בהתאם לתוכן המבוצע על המזרן. בתרגילי הקרקע נספרים מקסימום חמישה אלמנטים אקרובטיים ושלושה אלמנטים תנועתיים, וכל נחיתה לא מושלמת, או יציאה מהגבולות המותרים, גוררת ירידה בציון.

ארטיום דולגופיאט  (צילום: AFP)ארטיום דולגופיאט (צילום: AFP)


"מבחינת דרגת הקושי של התרגיל ארטיום נמצא בין שלושת לחמשת המתעמלים בעלי דרגת הקושי הגבוהה ביותר", מסביר וישניה, שמשמש גם כשופט בכיר.

"הוא תלוי בעצמו וצריך באותו יום ספציפי של תחרות לבצע תרגיל נקי מטעויות. אם יעשה תרגיל לא מבריק, אפילו בדרגת קושי גבוהה, זה לא יעזור. בקרקע יש לך 60־70 שניות לבצע את כל האלמנטים ואתה צריך מה שנקרא לתקוע אותם, לעמוד יציב. ציון גבוה מבטיח גמר, אבל מדליה תלויה כמובן גם באחרים, שהם בערך ברמתו ומחזיקים באותן דרגות קושי. לפעמים אתה יכול לראות ארבעה מתעמלים שההבדל ביניהם הוא עשירית נקודה, לפה או לשם וזה מה שקובע את הזכייה", הוסיף. 

וישניה מספר שהייתה תקופה בשנה האחרונה שארטיום סבל מפציעות ברגליו שפגעו בכושרו, אז בניגוד לתוכניות המקוריות איגוד ההתעמלות לחץ שייסע לתחרות גביע העולם בקטאר ולפני מספר שבועות התעודדו כשנחת עם מדליית הזהב.

"הוא חזר לעצמו מבחינה מנטלית ופסיכולוגית, והוא יוצא למשחקים האולימפיים עם הרגשה טובה של מדליה ולא אחרי תחרות שפספס", וישניה משוכנע. "אני לא רוצה לדבר על מדליה אולימפית, כי הוא יכול לסיים רביעי ויגידו 'איך פספס'. אני אומר שאם לא יעלה לגמר האולימפי, זה בהחלט יהיה כישלון".

אנחנו שולחים שני מתעמלים בכירים, הרי גם שטילוב יהיה בטוקיו.
"אלכס מתעמל קלאסי ואהוב. דרגת הקושי שלו היא יותר נמוכה ואם יגיע קרוב לגמר, זה יהיה הישג יפה, ואם ייכנס אליו, זה יהיה אדיר, בטח בגילו, ברמתו ובמצבו, כי יש בערך 15 מתעמלים טובים בתרגילי הקרקע וזה לא פשוט. לגבי ארטיום המצב שונה. מי ששואף להיות בפסגה אומר 'אני אלוף עולם', 'אלוף אירופה', אבל בסוף ההיסטוריה הכי זוכרת את האלוף האולימפי".