שנת 2015 טומנת בחובה שאלות מסקרנות בכדורגל, ואחת מהן יכולה להיות אפילו הרת גורל לעתיד הענף: האם נשיא פיפ"א, ספ בלאטר, ימשיך בתפקיד שבו הוא מכהן מאז 1998?
בחודש מרץ יחגוג בלאטר 79, אבל אין לו כל כוונה לרדת מהאולימפוס. לא משנה החשש הכבד לשחיתות בארגון ובבחירות מונדיאל 2018 במוסקבה ו-2022 ובקטאר. לא משנה הדו"ח של עורך הדין האמריקאי מייקל גרסיה שפיפ"א מסרבת לפרסם, ויש להניח שחושף את האמת המרה מאחורי הקלעים. בבלאטר אי אפשר לגעת.
אפילו הוועד האולימפי הבינלאומי, שלא חשוד בצניעות יתר, החליט לאחרונה שכל יו"ר ארגון שיגיע לגיל 80 יאלץ לעזוב את תפקידו. בלאטר מצפצף על כולם. חוק כזה לא יעבור בפיפ"א. היו"ר רוצה קדנציה חמישית, והוא מחסל את יריביו בשיטתיות.
גם אם לא מדובר ברצח או מעשים פליליים, הרי בלאטר נוהג כמו אחרון המאפיונרים. רשימת המועמדים לבחירות אמורה להיסגר ב-29 בינואר. האם נראה שם את בלאטר כמועמד בודד?
היריב היחיד שהודיע כי ירוץ נגד בלאטר הוא ג'רום שמפיין, שעבד איתו צמוד כמזכ"ל פיפ"א ואין ספק שהוא מועמד בובה. נשיא אופ"א, מישל פלאטיני, שהביע התעניינות בעבר, הודיע שלא ירוץ; הארולד מיינן-ניקולאס הצ'ליאני, שהודיע כי הוא שוקל להתמודד, מצא עצמו לפתע מסובך בחקירה מסתורית של פיפ"א כאילו היה מעורב בשחיתות; ואסיה, אפריקה ודרום אמריקה כבר הודיעו שיצביעו בעד הנשיא המכהן.
בעתיד עוד יתגלה שבלאטר אולי העיף את ארגון פיפ"א לשמיים מבחינת רווחים, אך יש להניח שברווחים העצומים נעשו גם דברים לא חוקיים. אם בלאטר ייבחר לעוד קדנציה, ייתכן שזו תהיה ההזדמנות שלו לכפר על הרבה דברים שבהם היה מעורב.
מבחינת תקציבים, לפיפ"א יש כסף כמו למדינה בינונית בעולם. הכדורגל הפך למכונת כסף עצומה שמשאיר את השטרות אצלו. פה ושם יש תמיכה במדינות נזקקות, אבל אחת ההצעות שהועלו באחרונה הייתה מהפכנית: פיפ"א תזרים כסף לכל מדינה שבה יש אצטדיונים הממוקמים ליד שכונות עוני.
דברים כאלה אפשר לראות גם בלונדון, שבה ביקרתי השבוע. תארו לכם שתושבי טוטנהאם, קווינס פארק ריינג'רס ואזור ווסטהאם יקבלו הזרמת כספים שאינה קשורה לכדורגל ותתרום לשיפור איכות החיים. הגרמנים, למשל, לא צריכים סיוע כזה, בצרפת, חלק מהאצטדיונים ממוקמים בשכונות עוני כמו סטאד דה פראנס. פיפ"א יכולה להפוך את מפעל הכדורגל הרווחי לסיוע חברתי בדרכים שונות כמו חינוך.
אם בלאטר יקבל את ההצעה, אולי ישכחו לו את החשדות לשוחד והעובדה שהוא מאלץ אותנו לקיים מונדיאל בקטאר, כנראה בינואר (החלטה סופית, אגב, עוד לא התקבלה). בלאטר יהפוך לגיבור, הכדורגל יהפוך לפופולרי יותר מתמיד, ואולי אפשר יהיה לסלוח לעריץ שמסרב להיפרד מאיתנו. האם הוא ירים את הכפפה?