“בשנת 2010 אבא שלי נפטר ממחלה קשה, וזו הייתה שנה קשה וגם קריטית מבחינה אישית ומבחינת הקריירה - שפרחה ושגשגה. מצד אחד זכיתי באותה שנה באליפות אירופה בקרב־רב במקום החמישי, והוכתרתי כאחת המתעמלות הטובות בארץ ובאירופה. הוא היה כדורסלן ומאמן בסנט פטרסבורג ושיחק שם, והחלום הכי גדול שלו היה להיות ספורטאי ולהצליח. באיזשהו שלב ידעתי שאני מגשימה גם לו את החלומות. לצערי, את ההצלחות האחרונות הגדולות שלי הוא לא זכה לראות. הוא היה מעבר לאבא, הוא היה גם המאמן וגם הפסיכולוג ומאוד עזר לי. הוא ידע ללוות אותי, תמיד אמר לי את מה שצריך. הייתי ילדה של אבא. אנשים שמכירים אותנו טוב תמיד אמרו שאנחנו דומים גם חיצונית וגם עושים דברים באותה הצורה. לא הבנתי איך אני יכולה להמשיך הלאה".
התרעות פיקוד העורף