מועדים לשמחה: האם זה הרגע הנכון עבור ז'ירו והצרפתים?

לאוליבייה ז'ירו תמיד היה לוח זמנים משלו. הוא פרץ לליגה הראשונה בצרפת רק בגיל 24, ולצד תג מחיר עצום ומחמאות מקיר לקיר, נודע תמיד בתור חלוץ שסובל מבצורות ארוכות

רון עמיקם-תמונה צילום: מערכת מעריב
אוליבייה ז'ירו
אוליבייה ז'ירו | צילום: רויטרס

בזמנו, 38 פרנק צרפתי עלה לי ביום שמשי אחד בנובמבר 1995 להגיע ולהתיישב מול איימה ז'אקה במשרד שלו, משרד מאמן נבחרת צרפת, בבית הנבחרות הצרפתיות בקליירפונטיין: רכבת פרברים ממונפרנס לרומבוייה ומשם בספיישל לבניין הזכוכית המרשים שמשקיף על מגרשי האימונים סביב.

כשהיא לא זחוחה, צרפת משחקת את הכדורגל שאנחנו כל כך אוהבים: מהר, מרהיב, אתלטי, נחוש, לא מקרי, מתובל במהלכי כדורגל. צרפת היא הנבחרת המועמדת לזכייה הכי אנדרייטד שזכורה מבין המועמדות לזכייה, משום שעליה אנחנו לא יכולים להגיד שום דבר שאמרנו ביורו הזה על איטליה, קרואטיה, וויילס או איסלנד, שיצפו בה הערב בהנאה מרובה ובמידה לא מעטה של קנאה.

וחוץ מזה, הגיע הזמן שגריזמן ינצח העונה את רונאלדו. מגיע לו.

תגיות:
אוליבייה ג'ירו
/
נבחרת צרפת בכדורגל
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף